לא יכולה יותר

היי לכולכן. אתמול הייתי פעם ראשונה במרפאת פריון אצל ערן הורוביץ (מישהי שמעה עליו?) ואיך שנכנסתי התחלתי לבכות העולם הזה פשוט לא פייר לנו שיש לנו כל כך הרבה מה לתת אין ילדים וקשה לנו להביא אותם לעומת זאת יש משפחה שיש לה 12 ילדים והאמא מתעללת בהם. אני לא מפסיקה לבכות כי אני רק חושבת על זה שאני לא יכולה להביא אותם בדרך הטבע, אין לי עם מי לדבר חוץ מכן. אני לא רוצה לחשוב אפילו על IVF

לגמריי לא פייר. ואפילו יותר מזה. וזה שהחדשות מלאות לאחרונה בסיפורי זוועה על אמהות לא נורמאליות, שככה, הפליצו להן ילדים בקלילות ועכשיו מתעללות בהם, בעוד אנחנו, שכל כך כמהות ורוצות להעניק אהבה צריכות לעבור דרך כזו קשה... כל זה רק מחזק את מה שאמרת. שאין כאן צדק. גודש הרגשות הזה, ביחד עם הפעם הראשונה במרפאת פוריות, זה קשה מאד להכלה. הזעזוע הזה מעצם העובדה שאת במרפאת פוריות, זוכרת אותו כל כך טוב. אבל אני רוצה להגיד לך שחשוב לנסות, בתוך כל הסערה הריגשית הזו, לקלוט שבעצם, בלי טיפולי הפוריות יתכן שלא היה לנו בכלל סיכוי להרות. והנה, בימינו ובארץ ישראל, פוריות היא אחד התחומים המתקדמים ברפואה. ויש לנו סיכויים. ואפילו סיכויים טובים מאד, להרות ולהיות אמהות. רק לפני שלושים שנים לא היה את כל הידע שיש היום. נכון, הדרך קשה, לפעמים ארוכה אפילו, אבל יש דרך!!! יש לנו תקווה אמיתית!!!! איזרי כוחות, יקירתי, כי אמא את תהיי. ואם תגיעי לשם בעזרת הרפואה- אז מזל שיש לנו את הרפואה. אני בטוחה שכשתהיי אמא לא ישנה לך בכלל איך הצלחת להביא את הילדים ותהיי אמא לגמריי בדרך הטבע וזה מה שחשוב. (ולא כמו המפלצות האלו שמתעללות בילדים שלהן!!!) שולחת אלייך חיבוק חם והמון כוח להמשך ומחזיקה לך אצבעות שהדרך שלך לאמהות תהייה קצרצרה ((((((((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))))))) דורה.

אין עלייך דורה תמיד יודעת מה להגיד אני קוראת אתהתגובה שלך ויורדות לי דמעות.. שיהיה לך המון המון בהצלחה