מבקשת את עזרתכן ביעוץ

הי לכולכן, אני כל הזמן נמצאת פה מאחורי הקלעים ורק קוראת את המיילים שלכן. נולדה לי בת לפני שנה מהפרייה ונותרו לי 5 עוברים מוקפאים. אני כל הזמן פוחדת לעבור את הסבל הנפשי שעברתי לקראת ההריון המיוחל פעם נוספת ויותר מכל אני פוחדת מההורמונים כיוון שאימי חולת סרטן. ולכן כל הזמן אני חיה בתחושה שאני רוצה להביא עוד ילד לעולם גם אם זה לא כל כך מתאים עכשיו ולו רק בשביל לא לעבור את הגיהנום הזה שוב כשזה יהיה יותר מתאים. בעלי טוען שצריך לחכות עוד קצת. אגב אני בת 33 ויש לי עוד ילדה בת 4.5 (טבעי). הבעיה היא בזרע של בעלי. מה אתן חושבות שאני צריכה לעשות ? בנוסף אני גם מפחדת שהעוברים הקפואים עם הזמן יורדים באיכות שלהם ?

שלום לך.אני בת 39 ויש לי שני ילדים בשתי טיפולים בני 2.5 ובן שנה.החזרת מוקפאים זה מאוד פשות אולטרסאונד ובדיקת דם כול כמה ימים 3 ימים אחרי הביוץ מפשירים את העוברים ועם הם שורדים את ההפשרה מחזירים .לא כואב.אגב לי היחזירו היום מוקפאים.בהצלחה.חיבוק גדול!

כי בעצם כל אחת וכוחותיה והאופי שלה והחיים שלה, ומי אני שאייעץ לך? אבל אולי אם נעשה טיפונת סדר זה יעזור לך להחליט את מה שטוב בשבילך. להחזרת מוקפאים אין צורך בכל הסיוט כולו. רק בחלק ממנו.. אין צורך בגירוי שחלתי. אין צורך בשאיבה. יש צורך במעקב זקיקים ודם. יש צורך בהחזרת עוברים ולקיחת תמיכה. כמובן שחלק מהסיוט זה המתח. ואת זה יש גם במוקפאים. מוקפאים יכולים לשרוד הרבה מאד זמן. שמעתי על הריונות ממוקפאים בני חמש שנים. אם תשאלי רופא הוא וודאי יוכל לדווח דיווחים על משך זמן רב יותר. אם העובר שורד את ההפשרה- סיכויי ההשרשה שלו נמוכים מעט משל עובר טרי. אבל יש לי שאלה אלייך- מתי את חושבת שיהיה יותר מתאים, כמו שכתבת, לעבור את הסיוט מחדש? האם זה קשור בילדונת בת השנה? זה באמת לא פשוט להכנס לזה עם פעוטה וילדה קטנה. ואם זה לא קשור בילדות- אז למה זה כן קשור? בגיל 33 את יכולה להרשות לעצמך לחכות מעט. קחי בחשבון שאם בכל מקרה את רוצה להכנס לתהליך הזה שוב, הוא עלול להמשך זמן רב ואז הגיל עלול להפריע (אם חלילה המוקפאים לא ישתרשו כמובן). לא נראה לי שבעלך יכול ללחוץ עלייך בדבר כזה. רגשותיו ברורים לך. אבל הגוף והנפש שמתייסרים יותר מכולם הם שלך. בקיצור- קטונתי מלייעץ לך. אפילו לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במקומך. מאחלת לך למצוא את הדרך הנכונה והטובה עבורך. בהצלחה בכל, דורה.

אני מסיכמה עם דורה אבל רוצה להוסיף שהפחד לפעמים משתק אותנו וגורם לנו לא לחשוב בהיגיון לכן אולי כדי שקודם תגדירי לעמצך ממה את הכי מפחדת ונסי לנטרל את הפחד ואז תוכלי לחשוב בהיגיון בהצלחה באשר תבחירי

קודם כל רציתי להודות לכן על ההתיחסות הרצינית. הפחדים שלי מעורבים. קודם כל אני לא רוצה למצוא את עצמי בגיל מאוחר יחסית עם כמיהה עזה לתינוק. המצב הזה פשוט שבר אותי ולא עבר יום שלא בכיתי. אולי הטעות הכי גדולה שלי הייתה שלא שיתפתי אף אחד מהסביבה הקרובה שלי חוץ מאת אמא שלי והרגשתי שאני לבד בעולם ושהעולם התאכזר אליי. עד היום הפחד הזה מלווה אותי מסיבה לא ברורה. אני חושבת שהרבה מזה נבע מהעובדה שהילדה הראשונה שלי היא הריון רגיל שנקלט בפעם הראשונה ולכן הסטירת לחי הייתה גדולה שאמרו לנו שלבעלי יש בעיית זרע. שלא תבינו לא נכון, אני מודה לאלוהים על מה שנתן לי אבל התהליך כולו הוא מאוד קשה נפשית ופיזית (ומי כמוכן יודעות) ורק מי שעברה אותו יודעת עד כמה. עשיתי צעד קטן והתקשרתי לרופא שליווה אותי בפעם הקודמת והוא אמר לי להתקשר אליו יומיים לפני שאני אמורה לקבל מחזור. אני חושבת שניקח נשימה עמוקה ונצלול שוב וב"ה אלוהים יהיה איתנו. אני רוצה לחבק את כולכן ולחזק אתכן דווקא מהמקום שלי, תאמינו לי שמתישהו קרן האור תאיר גם בביתכן. מבחינתי לכל אחת מאיתנו מגיע איתור אות הכבוד על שאנחנו עוברות את זה בגבורה.

אני חושבת שאת צודקת.זה מאוד פשות עם מוקפאים בלי זריקות כשבועיים.יש לחץ ב12 יום עד הבדיקה!!!!!!!!!אני בארך במצב שלך:2ילדים, מוקפאים ואבא חולה סרטן והלכתי על זה.החזרתי אתמול. אז בהצלחה! אולי הפאם ברית!

בהצלחה! הלוואי שהדרך הפעם תהייה קצרצרה. דורה.

שלום למתייעצת, קטונתי מלאמר לך מה לעשות, אבל אני כן יכולה לספק לך קצת מידע שעשוי לעזור לך בקבלת ההחלטה: מכיוון שיש לך עוברים מוקפאים, תוכלי להשתמש בהם בפעם הבאה שתרצי להרות, כאשר הנקודה פה היא שטיפול של החזרת מוקפאים כרוך בשימוש מופחת באופן משמעותי בהורמונים, מה שיקל על חרדת ההורמונים הבהחלט מובנת ומוצדקת שלך. ומשהו נוסף: איכות העוברים המוקפאים אינה יורדת עם הזמן, ומעבר לכך - מבחינת גיל ביציות (הרלוונטי לסיכון לפגמים כרומוזומליים בעובר) - הגיל "מוקפא" לאותו מועד בו הן נשאבו, כך שאם היית בת 31 בשאיבה, לדוגמה, ותקלטי בגיל 35 עם עובר מהמחזור הזה, הגיל שייחשב לצורכי חישוב סטטיסטי של סיכוני העובר בהריון יהיה 31 ולא 35. כמובן שקיים הסיכון שכשתחזרי לטיפולים לא תצליחי להקלט מאותם מוקפאים ותצטרכי לעבור שוב מחזור מלא של הורמונים ושאיבה - וגם את זה צריך לקחת בחשבון. מאחלת לך הצלחה במה שתחליטי.