אופס שלילי.....

אין לי הרבה מילים

מצטערת מצטערת מצטערת לשמוע. קשה, אני יודעת. אני באותו מקום. מחר מחרתיים הדברים יתבהרו ויקבלו גוון חדש ורענן. לא יודעת איך, זה פשוט קורה ככה. אוהבת, דניאל.

אני עדיין באבל אישי כל כך ציפיתי אבל בפנים ידעתי שלא יצליח אני ממתינה לשמוע עם יש מוקפאים ואם לא או שהחליף רופא או שפרשתי יותר הגיוני לעכשיו פרישה לפנסיה מוקדמת לסגור מינוס בבנק ולהתחיל תכנון חיים אחר סתם מבלבלת במוח כרגיל הכל ניראה עכשיו חצי שחור איפה את נימצאת בתהליך דיברת עם הרופא מתי את מתחילה לא להתייאש למרות שקשה להגיד מאיפה שאנחנו היום

תהיי חזקה ותראי שבסוף זה יגיע אמן!! מחזיקה לך אצבעות לטיפול הבא המנצח....... מחבקת חזק נינה

חזרתי אחרי העדרות די ארוכה, לא יצא לי להיות מעורבת בסיפורך האישי... אבל לא משנה מה היתה ההיסטוריה, כל שלילי בעיני הוא קשה מנשוא. דבר אחד אני יכולה להגיד לך, בסוף מגיע הטלפון ההוא, שמאיר את עולמך, וגורם לך להוריד דמעות של אושר ושמחה, ואותו יום לא רחוק כל כך. כל שלילי (לצערנו) מקדם לעבר החיובי הגדול! ((((חיבוק)))) נועה.

כמה עצוב וכמה כואב. כל שלילי כזה הוא כמו אגרוף ישר בתוך הלב, וכל שלילי הוא זמן חשבונות נפש. המחשבות שכתבת על פנסיה מוקדמת מוכרות לי כל כך, כאילו זו אני מדברת לפני כמה חודשים. אין כאן נכון או לא נכון. יש חשבון של כוחות הנפש שלך, ואם את רוצה שקט קחי לך אותו. בלי התחייבויות לפרישה מוחלטת. פשוט קחי לך את השקט הזה. אפילו אם המחשבה לא תתבצע היא יכולה למלא בשלווה. כמה שזה נשמע מוזר, זה נכון. ולמרות הכל, דעי, שהטלפון הזה מגיע מתישהו, ושבעצם עכשיו התקצרה לה הדרך להריון שלך. שולחת אלייך המון חום ואהבה, דורה.

אני לא החלטתי ממה הדמעות מהשלילי או מהחסרת פעימה מהתמיכה שלכן אתן פשוט כולכן מלאכיות תמיד מחזיקה לכן אצבעות בהצלחה