שאלה
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
בס"ד שלום לכולכן, בעלי ואני מנסים להרות קצת יותר משנה, לא מזמן התחלנו טיפול באיקקלומין ואני נמצאת בסדרת בדיקות שבטח כולכן מכירות כבר. השאלה שלי, איך לשמור על השמחה? כי אני יודעת בוודאות שכשיש שמחה אמיתית ובטחון אז ניתן להפוך לכלי קיבול טוב ונאמן לאוצר הזה שאנחנו כל כך משתוקקים ומצפים לו... יש למישהי עצה ? אני אשמח ללמוד (בהצלחה לכולכן לא משנה באיזה שלב אתן, מי ייתן ויסגרו פורומים כאלה ממחסור במשתמשים (-: )
איך לשמור על השמחה... הממ... על השאלה הזו אין לי תשובה, נראה לי שזו נטייה אישית, אבל אני חושבת ששני דברים יכולים לעזור לעבור את התקופה הקשה הזו, בתקווה שהיא תהייה קצרה מאד- אופטימיות ושיגרה. האופטימיות- האמונה והתקווה שעוד מעט זה יצליח, ושיגרת החיים, עם השמחות, המטלות, פשוט להמשיך ולחיות את חייך בלי שהנסיון להרות ישתלט עליהם. זה נשמע אולי בנאלי, אופטימיות ושיגרה, אבל זה בכלל לא פשוט לעשות, (במיוחד אם השנים נוקפות וההריון מבושש). מאחלת לך הצלחה והריון בריא במהרה, כך שלא תצטרכי כלל לעצותינו. דורה.
חשוב חשוב חשוב חשוב חשוב (חשוב): גם טיפול באיקקלומין- לעשות אצל רופא מומחה בפוריות ולא אצל רופא הנשים הרגיל! חשוב מאד- כבר אמרתי?
בס"ד תודה,(על העצה) זה מה שאני עושה. אני מטופלת עכשיו אצל מומחה בפוריות, האמת, שאתמול בלילה עשיתי אולטרסאונד שהראה לצערנו שהאיקקלומין לא "הזיז" לי, אני מקווה שעד סוף השבוע יתרחש בדרך פלא הביוץ המיוחל, אני מאמינה שזה יקרה בע"ה, אחרת נצטרך לעבור לשלב הבא... אני מאמינה שיסתדר. יום טוב ושמח לכולם! בשורות טובות.
מעצם השאלה שלך יש משהו המעיד על שמחה וכח נפשי והם המענה האמיתי לשאלתך. כי השמחה באה ממקום מאד מאד קטן ועמוק בנפש השואפת תמיד לראות את הורוד והחיונית. בהצלחה........................................
בס"ד אני אכן מקווה שכך באמת אצליח להיות תמיד, זו עבודה יום יומית תודה על התמיכה (-:
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
