איך ממשיכים אחרי שבשבוע 11 אין דופק???

בבקשה אם למשהי יש טיפים לעידוד אני אשמח לקרוא... והאם כדאי בכלל לחזור בחזרה לטיפולים או ששוב אני אתאכזב... מיואשת ושבורה מחכה לתשובה בקוצר רוח.

כשאני קוראת את ההודעה שלך אני נזכרת שבדיוק לפני שנה הייתי בדיוק במקום שלך, אחרי שנתיים טיפולים הגיע הריון אשר נקטע בשבוע 8 כי לא היה דופק, שאלתי את עצמי מה עכשיו? איך אני ממשיכה מכאן?שום דבר לא יכל להכיל את כל הכאב שהיה בתוכי באותם רגעים...היייתי מתוסכלת נורא, עד שכבר יש הריון הוא נלקח ממני? הדרך שבחרתי בה, לקחתי 3 חודשים מנוחה מהטיפולים כדי להרגע ואז חזתי לטיפולים והחלטתי לנסות, זה מה שאני עשיתי למרות שיכולתי הרבה לפני לחזור לטיפולים. אני הייתי ממליצה לך לעשות מה שהלב שלך אומר וכמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל שלך מאחלת לך מכל לבי שבקרוב מאד תהרי ותקבלי את המתנה לה חיכית

אני מנסה בכלל לחשוב איך מתחילים לענות על שאלה כואבת וכל כך גדולה. אין לי ניסיון בהפלות ולצערי גם לא בהריונות. אך יש לי חברה איבדה את העובר גם בשבועות הראשונים, אחרי שנים של ניסיונות וממה שאני מבינה, הדרך היא לעבור שלב-שלב את כאב האובדן, הכעס, ההשלמה ולהתחיל מחדש דרך נוספת ותקינה לקראת הילד הבא. אין כאן קסמים. עם כל הייאוש שבזה, פשוט להמשיך הלאה לאחר הבראה מלאה. ועוד משהו, הייתי ממליצה לך לכתוב לעצמך, או לכל מי שתבחרי, את כל הטלטלה הרגשית, החוויות, המחשבות, הכאב ותוכניות הפעולה. כך אולי זה יעזור לך לפרק את הכאב עד שתרגישי שוב נקייה מבפנים עם כוחות מחודשים. ומעבר לכל זה: יש משהו מאד מאד מאד מעודד בידיעה שניקלטת, כי מה שזה אומר זה שתיקלטי שוב. תרגישי חופשי לבכות ולשתף כאן. איתך, דניאל.

לשירה יקרתי אין הוקוס פוקוס והכאב יעלם הטיפ שאני יכולה לתת לך מניסיון שלי יש זה כמה דברים 1 אל תעצרי את עצמך בבכי אם זה מה שאת מרגישה 2 דברי על זה כמה שרק אפשר אם חברות נפש עם משפחה עד שתרגישי כי המועקה חולפת ומניסיון לוקח לה זמן אבל היא חולפת 3 הכי חשוב אל תתיאשי שימי לך את הטיפול בראש עיניינך למרות הכאב תסתכלי אל חצי כוס השניה את הצלחת להרות זה עוד שלב בתהליך המפרך הזה שנקרא IVF מי ייתן ובטיפול הבא הכול ילך חלק ואם תריצי כתף דברי דרך המייל בתקווה כי עזרתי