הרהורים ביני לבין עצמי...

המחזור הגיע שוב ועמו הריטואל הקבוע של המחשבות הבלתי פוסקות סביב חוסר הוודאות, הפחד, העצבות, הרמייה, הכעס והשאלות הבלתי פתורות. אני כמעט בכל בוקר מתעוררת עם יקיצה טבעית של הלב שצובט ומזכיר לי שאני כבר 5 שנים בעסקי ניסיונות להרות, 5 שנים של מאבק עיקש ומתיש, שבינתיים אינו מניב את התוצאות הרצויות. אני כבר עייפה מהמחזוריות הכל כך קבועה הזו, לראות את עצמי בכל חודש מתבדה עם קבלת הווסת, ומגייסת את כל הכח בפיתוח התקווה לחודש שאחריו. אני כותבת מדי פעם על התסכול והכעס, אך אני עייפה מלהשתמש שוב ושוב במילים הללו. גם עכשיו אני תקועה עם המילים ונראה שאעצור כאן..גם המילים מתחילות למחזר את עצמן בדיוק כמו המחזור..

לצערי גם לי אין הרבה מילים אך אני מבינה מאוד את שעובר עלייך. אני שולחת לך חיבוק גדול בתקווה שזה יתן לך כוחות להמשיך. לעולם אסור להתייאש. חשבתי ללכת לקברי צדיקים ולבכות, לבקש רחמים מהקדוש ברוך ואולי לזכות בילד משלי. לא יצא לי ברגע שאמצא זמן אני אלך. שמעתי על נשים שמנסות הרבה זמן ולא הולך להן הלכו פעם אחת לקבר של צדיק וזכו לילד. שווה לנסות. תרגישי טוב

היי חביבתי , מתוקה אין מה לעשות אנחנו כמו כולם עם רגשות ואפילו יותר הכוונה היא שמותר לנו להישבר מדי פעם אבל לזכור שיש לנו מטרה מסויימת שאנחנו חייבות אבל פשוט חייבות להשיג אותה אין לנו ברירה זאת הדרך הקשה שאנחנו אמורות לצעוד דרכה , אז מתוקה תישברי לקצת סזמן אבל את חייבת את פשוט חייבת לחזור למסלול ולאזור כוח להמשיך את פשוט חייבת. אוהבת רחלי. ובע"ה השנה הזאת תביא עליך את שנת הפוריות הכי טובה ותזכי לגדל ילדים את וכולנו בע"ה בע"ה בע"ה בע"ה אמן ואמן.

את כותבת דברים קשים כל כך ומתארת בבהירות כזו את כל היאוש, את כל תחושת חוסר התוכלת, את האכזבה שהפכה כבר לבלתי נסבלת. מה אפשר לאמר לך, יקירתי, שאת לא יודעת בעצמך? את הרי לא תוותרי! וזה כל מה שיש לנו. זו האפשרות וזו הדרך היחידה. לא יודעים מתי היא מסתיימת, וייה ד'לורוזה יותר מהוייה ד'לורוזה. אבל זה מה שיש לנו. וזה מה שיצליח. אני בטוחה שתצליחי! לא מאמינה שיש משהו שירפא את הפצע הזה בלב עד תומו. יש כאן טראומה מתמשכת. אבל אני מאמינה בלב שלם שכשתצליחי, ואני יודעת שתצליחי, הכאב הזה יהיה שווה לך את הכל! לפעמים אני חושבת שהדם של המחזור הוא לא רק של הרירית המתפרקת אלא גם של הלב המתפרק... שולחת אלייך את אהבתי העזה!!! שלך, דורה.

התפלקה לי שגיאת כתיב- תוחלת ולא תוכלת, כמובן. אבל את בטח הבנת את כוונתי. מקווה שהיום יותר טוב. וככה מיום ליום ישתפר וישתפר. ותמיד את יכולה להתקשר, תזכרי את זה בבקשה. אוהבת, דורה.

אויש מתוקה............... מילים שורפות את כותבת.. לא נותר לי אלא להביע הזדהות ותמיכה. יהיה טוב, את תראי!

שלום לך! אני ממש מבינה אותך גם אצלי זה אותו דבר אחרי כל מחזור שלא מצליח אני נקלעת לתחושות של הפחד,העצבות וזה מרגיז חבל על הזמן. אני קצת יותר ממך בעסקי הניסיונות להרות וגם אני כמוך באותו מאבק עיקש שבינתיים לא הביא לשום תוצאות אבל אני תמיד הולכת עם התקווה והאמונה שיום אחד זה יקרה גם לי וגם לך שיום אחד תהיה לכולנו תשובה חיובית ואז תסתכלי אחורה ותביני בשביל מה המאבק העיקש ועל מה הסבל שסבלנו כל כך הרבה. את חייבת להמשיך להאמין שהכל יהיה בסדר בסופו של דבר. שיהיה לך בהצלחה

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם מתנצלת עם פגעתי

נקטתי ביוזמה להתחיל טיפול חדש שיהיה שוב טבעי, מתחילה ביום ראשון הקרוב. תודה רבה לכן מקסימות.. וריקי, לא הבנתי למה פגעת בי, כפי שכתבת...איך חשבת על דבר כל כך הזוי??? תודה-תודה-תודה!