אווווווווווווףףףףף

אוף אוף אוף. עוד פעם דימום שהקדים ביומיים, לפחות היה מגיע במועד. אני פשוט כבר לא יכולה לסבול את המחזור הזה, שגורם לי להתעצבן על עצמי. דיי..בחייאת...מי אחראי על סלקציית ההריון? למה אחת כן ואחרת לא? מה הקריטריונים?? ולמה אני לא עומדת בהם? אני יותר בריאה ממה שבריאה יכולה להיות. כסף, אנרגיות, טיפולים, פתיחות לעוד ועוד שיטות, מודעות עצמית, הקפדה בריאותית מורחבת....מה עוד צריך למען השם? איך זה מתעתע...עד המחזור אני משננת לעצמי שהצלחתי ומרגישה נפלא ואז הגוף שלי מסביר לי אחרת: "תראי זה לא את זה אני"... ודוחף בכח את המחזור שאינני מוצאת לו כרגע שם שהולם את יחסי כלפיו. אוף!

הי דניאל, רק עוד קצת. זה יבוא פתאום, בלי שתשימי לב. רק תני לעצמך עוד קצת, ממש קצת, ותהני מהחופשה מהזריקות. המון חיזוקים, נועה ב.

שום מילה שאגיד לא בטוח שתעזור או תנחם אותך, אבל לפחות אשתדל אני יכולה להגיד לך שדברים קורים בלי שנבין למה נכון זה לא פייר שזה קורה לנו ובאמת ובתמים שזה לא מגיע לנו אבל זה קורה וזה עצוב שזה קורה, אך אנחנו חייבות להיות חזקות ולהמשיך הלאה בסוף זה יצליח אני בטוחה מאחלת לך מכל הלב שתתחזקי ושתקבלי בקרוב מאד את מה שאת מייחלת לו אוהבת ריקי

יקירתי, מה עוד צריך, את שואלת? רק עוד טיפ טיפה של מזל, זו כנראה התשובה היחידה (והמעצבנת, אני יודעת) שקיימת. אבל זה יגיע. אני קופצת כדי לתת לך תזכורת שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, אנא אל תוותרי על הבטא ואל תפסיקי תמיכה לפני שתקבלי תשובה שלילית מבדיקת הדם. מי כמוני מכירה את תחושת ה"למה לעזעזאל זה טוב", אבל באמת שיש הריונות שמתחילים כמו מחזור, כולל הדימום. אני שומעת את גלגלי המחשבה שלך אומרים "כן, זה קורה אולי לאחרות, לא לי". אבל זה גם מה שאני אמרתי והופתעתי. נכון, הסיכוי לא מאוד גבוה, אבל פליז, תהי ילדה טובה עד הסוף, בסיידר? מנשקת ומחבקת, ילדת

תודה..רק עדכון קטן: אני לא בטיפולים...אין בדיקת דם....אני כבר המון זמן בהפסקה...ומנסים טבעי-טבעי וקונבנציונאלי כמו שאנשים נורמאליים עושים...יווו....אני משתגעת. אבל תודה על העידוד....תבואי יותר...ולא...אני לא מתייאשת. אלך עד כלות כוחי.. נשיקות..

המחזור מביא איתו את כל החרא. כל החודש מנסים לבנות אופטימיות, ואז הוא מגיע וחותם את הגולל על עוד חודש. שובר שוב את הלב. את מכירה את זה טוב כמוני. אבל אני מתעקשת להגיד לך שאתם בדרך הנכונה וסוף הדרך מתקרב! קחי את הפנתר השחור שלך לסשן גירגורים וליטופים. הם מאד מנחמים החתולים האלה. ותמשיכי. בלי כוח תמשיכי. כי זה יגיע. ולא כל כך ברחוק אלא ממש בקרוב! את תראי! אוהבת מאד, דורה.

אוייי כמה שאת צודקת , ממש ממש צודקת כל מה שאת אמרת עכשיו זה בדיוק כמו שהרבה בנות כמונו מרגישות אבל עם זאת באה האופטימיות ועם האופטימיות בא הכוח וככה הלאה ואנחנו ממשיכות ולא מוותרות עד שנשיג את מה שאנחנו רוצות וזה תינוק/ת קטנ/ה בידיים ואני בטוחה שזה יגיע זה חייב להגיע. אז מתוקה אנחנו צריכות המון סבלנות אבל לצערי הרבה המון המון סבלנות. באהבה רחלי.

אויייי כמה אני מבינה אותך. כאן את צודקת זה לא פר במיוחד שאת יותר בסדר יותר מבסדר ויותר מ... כי אני מאמינה לך ומכירה את המאמצים שאת עושה, וגם אני מצטרפת לכל המנחמות שאומרת לך שאצלך זה עיניין של זמן. כמה זמן עבר מהניתוח של החצי? ממתי אמורים לראות תוצאות גם בבדיקה? לא נוראה המכשפה זה סימן של התחלה חדש ולא סוף שמשהוא שלא צלחה... תתמקדי בקדימה כי את העבר אין אנו יכולת לשנות אבל בהווה אנו בונות את העתיד במו ידנו כך שבעתיד שלך יהיו ילדים... זכרי זאת! בנתים שולחת לך מחשבות חיוביות והרבה צבעים כדי לצבעו את המכשפה בצבעי התקווה (-: שלך נורית.

היי דניאל, זוכרת שניחמת אותי לאחר השלילי? כמה יפה כתבת את מה שאני מרגישה. למה בכלל יש סלקציה ולמה מותר לשחק בנו?ובאמת, מה הקריטריונים ומי מחליט מי ראויה להיות אמא ומי לא? ומתי זה כבר יקרה? אני רק רוצה לשלוח לך מעט חיזוקים..............ולקוות עבורינו שנראה כבר את הסוף. אנה.

אין בי ספקות שבסוף זה יצליח, רק מתי יגיע הסוף הזה??? תודה..