בנות הכי חרא לי בעולם עכשיו

היי בננות אמרתי לכן שאני הולכת לרופא לקבוע מתי להחזיר את העובר המוקפא בקיצור קבענו ליום א' 29/7 היה לי כיף לראות שמישהי שם נקלטה להריון ועוד ע"י טיפול שהפרופסור שלי מטפל בה (לא הפריה ראשונה שלה) לא משנה חזרתי הביתה בכיף למרות שאמרתי לכן שאני לא ממש אופטימית לגבי המוקפא שלי . עזבו זה לא הקטע בקיצור כל פעם שאני הולכת לביקור אצלנו אני משלמת 500 ש"ח חוץ מהכסף של ההחזרה שזה 6,000 ש"ח , בעלי אומר שזה לא אמור להיות ככה אלא שהוא צריך לקחת לי 6,000 ש"ח בלבד כי זה חלק מהטיפול ברוך ה' לא חסר לי כסף כי בעלי עצמאי אבל בכל זאת זה כסף ,וממכבי מגיע לי סה"כ 3 פעמים החזר בשנה ואת האמת לא מזיז לי הכסף הזה שילך העיקר שיגיע כבר ההריון הזה יגיע אני אתן הכל בשביל זה ומוותרת על הכל. בקיצור רבתי עם בעלי על זה והתחלתי פשוט לבכות בכי בלתי נפסק ממש רע לי גם ככה קשה לי.והוא מוסיף לי כרגע עוד הוא אומר שאם זה לא יצליח שאני ילך לביה"ח פה אצלנו חינם ואני לא רוצה אני רוצה רק את הפרופסור שלי . דיייייייייייייייייייי אני יודעת שאני רק בהתחלה שלי סה"כ החזרת מוקפא ראשון אבל רעעעעעעעעעע ליייייייייייייייייי אוףףףףףףףףףףףףף ה' דייייייייייייייייי. טוב בנות מצטערת ששפחתי הרבה ביייייייייייייי.

רחלי יקרה, את מרגישה דברים נורמליים וטבעיים למצב שבו את נמצאת. אין הרבה מה להגיד כדי לשפר את מצב הרוח שלך, אבל היה לי חשוב להגיד לך שתזכרי שאת כרגע בשלב שבו את רגישה רגישות יתר לכל דבר, דברים קטנים שבדרך כלל לא יפריעו לך, ייראו לך היום כדבר הכי נורא עלי אדמות... אסור לשכול שלמרות שאנחנו עוברות העל באופן פיסי, גם בן הזוג עובר תהליך, גם הוא מוטרדף לחוץ ורגיש יותר מהרגיל. מה שאני מנסה להגיד, זה, אל תתני לדברים הקטנים להפריע לך ולזוגיות שלכם. פשוט תנסי לדבר עם בעלך בצורה רגועה (ככל שאת יכולה), להסביר לו מה את עוברת ולמה את מתעקשת להישאר אצל הפרופ' שלך. נתסי להבהיר לו שכרגע את מפוקסת מטרה, את רוצה רק אותו, ואם כסף לא מהווה בעיה עבורכם, אז שיהיה קצת יותר פתוח לצרכים שלך... אולי התגובה שלו היתה רק מלחץ?? מאחלת לך הצלחה עם המוקפא, שהוויכוח עם בעלך לא יהיה רלוונטי כבר... שני

כל כך עצוב לקרא את מה שאת כותבת המילים שלך, הרגשות שלך זה כל כך נוגע ללב ומובן, כאן אנחנו מבינות אותך מאד אחד הדברים המתישים בטיפולי פוריות שלעתים זה משפיע מאד על הזוגיות שלנו וכמה שננסה ונשתדל שלא, זה יותר חזק מאתנו תנסי להרגע ולא ללחוץ על הבעל, תתמקדי בטיפול הקרוב שבע"ה יצליח תרגישי חופשי לשפוך ולספר כל מה שבא לך, בשביל זה אנחנו כאן שולחת לך ים של חיבוקים ומאחלת לך מכל לבי שהחזרת המוקפא שלך יביא את הנצחון אמן ובקרוב אנחנו כאן איתך

את צריכה להבין שהגברים עומדים מהצד ורואים שאנו לוקחות עלינו את כל הסבל והלחץ והם עומדים מהצד ורואים אותנו סובלות ומיוסרות ואין להם כ"כ מה לעשות,כל גבר מוציא את התסכול שלו בצורה אחרת,אני בטוחה שכל אחת כאן חווה מתחים ועצבים בזוגיות,אנחנו רק צריכות להבין שזה התקופה הקשה שמשבשת לנו את סדר החיים ושבסוף הכל יעבור! אני בטוחה שבעלך רוצה ילדים בדיוק כמוך והוא יתן הכל בשביל שזה יקרה כמה שיותר מהר! בינתיים תנסי להעביר לו,תהיי רגועה ושמחה ואל תיכנסי למריבות!

האמת, אין לי מושג איך הולך העניין של התשלומים בפרטי כי אני מטופלת בציבורי. יכול להיות שבעלך צודק בעניין התשלום. לא יודעת. אם מגיעים לכם ממכבי שלושה טיפולים פרטיים למה לא לקחת אותם? פשוט נראה לי שאם בעלך העלה את הנושא, יכול להיות שהתשלומים קצת כבדים עליו. מה את חושבת? הרי ברור ששניכם מחוייבים לתהליך ושלשניכם יש את אותה המטרה. אז חשבתי מה גורם לו להעלות את זה וזה מה שעלה בדעתי. את יכולה לקבל את ההשתתפות ממכבי ולהמשיך להיות מטופלת של הפרופסור שלך, לא? רחלי יקרה, יש שביל בין מה שאת חושבת ומרגישה לבין מה שבעלך אמר. אתם שניכם באותו הצד. הוא בעדך. אני בטוחה. בתוך הסערה והפחדים וההורמונים קשה לפעמים לראות את הדברים נטו. קחי צעד הצידה אם את יכולה ונסי להתבונן שוב. קצת מהצד. ובקשר לזה שכל כך רע לך אפילו שזו רק ההתחלה. רחלי, לצערי מנסיון רב מדי אני יכולה להגיד לך שההתחלה היא מאד קשה. מאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאד. הציפיות, ההלם, הפחד, ההבנה, הכל מאד חדש ולנפש עדיין לא היה את הזמן לקלוט, להפנים, להסתגל. אז את בכלל לא "בסך הכל" בהתחלה, כפי שכתבת. את בהתחלה. וזה קשה. נורא נורא קשה. גם למצוא את הזוגיות שלכם בתוך הסיטואציה החדשה,המלחיצה, המאיימת והלא נודעת הזו. וזה גם משהו שלוקח זמן. שבעזרת השם לא תזדקקו לו. אבל גם למצוא את הזוגיות שלכם ולהגדיר אותה מחדש אחרי שנולד תינוק זה תהליך. אז בכל ליבי אני מאחלת לך הפתעות גדולות מהמוקפא ושתריבו רק על- תור מי לקום עכשיו. בהצלחה חמודה, דורה.

תודה מתוקה על העצה אני מקווה שיהיו תיקוות מהעובר המוקפא בע"ה . עכשיו איך היה החופש? נחת והתרעננת? היית חסרה פה . באהבה רחלי