נשברתי...

הי בנות יקרות מחר אני עוברת שאיבה, טיפול אחרון, מס' 13, לא מאמינה שיצליח. כרגיל הכל יהיה תקין, עוברים יפים ובסוף בטא שלילי... החלטתי להפסיק את הטיפולים... לא עומדת בזה יותר , לא מצליחה לתפקד לא בעבודה ולא בבית. רק חושבת על הטיפולים, מתרגזת, בוכה, נמנעת לבקר חברות שיש להם ילד... מעצבן ! נסיתי כל הדרכים האפשריות: לימודים, עבודה פול טיים + לימודים, ספורט - שום דבר לא עוזר. בעלי עומר "מזריקה ראשונה הראש שלך יורד לתוך הרחם ולא מסוגל לתפקד" . התחלתי לחשוב על אימוץ.. נמאס לי שכולם שואלים " יש לך ילדים? כמה זמן את נשואה? לא נורא, בעזרת השם..." אבל איפו הוא כל השנים האלה! בהצלחה לכל הבנות, אולי עוד שנה-שנתיים נתראה, אתן עם התכנון לילד הבא ואני לילד הראשון.

את לא מתארת לעצמך כמה את לא לבד. כמה בנות אומרות משפטים כואבים אלה בכל כישלון, בכל מחזור, כשההורמונים ומצבי הרוח עוברים רעידת אדמה. הכל הכל הכל מוכר. אבל הכל!!!! ואכן זה לא פוטר אותנו מלעבור את מפח הנפש המתסכל והאכזר הזה.. הפסקה מטיפולים היא דבר מבורך...אבל אולי באמת לא תצטרכי יותר אחרי הטיפול הנוכחי שעוד לא הסתייםםםםם!!!!!!למרות הכישלונות החוזרים, צריך פעם אחת שתצליח, אל תשכחי ואל תישברי לפני שהסתיים. קחי לך את כל הזמן שבעולם אם תצטרכי, זה דבר מבורך לנוח, להתנקות, להגשים את עצמינו.... תמיד תוכלי לחזור לטיפולים רעננה וחזקה יותר, למרות שזה לא נראה כרגע מקו האופק שלך, כפי שאת כותבת. בינתיים בואי נצעד שלב שלב, אולי זו כן הפעם שלך? אני איתך, תמשיכי לכתוב ולצרוח כאן את כל הכאב, יש מי ששומע. שלך דניאל.

כל כך מובן מה את מרגישה, את לא לבד כמו שדניאל כבר אמרה אנחנו כאן מבינות אותך ויודעות בדיוק מה את מרגישה מאחלת לך מכל ליבי שהטיפול הזה הוא גם הנצחון שלך אנחנו כאן בשבילך בכל רגע שתרצי ותרגישי צורך לצעוק, לשפוך וכל אשר על ליבך שולחת לך ים של חיבוקים

שלום דנית, אני בת 30 עם שחלות פוליציסטיות ובמשך 4 שנים ניסיתי כמעט הכל בכדי להכנס להריון. עברתי 6 שאיבות והמון, המון החזרות עוברים אך לצערי לא הצלחתי. בשאיבה השביעית שפר מזלי לאחר שהוחזרו לי 3 עוברים ונקלטתי להריון. לא אכחיש שהיה קשה בטירוף, אך כיום יש לי בן מדהים בן 11 חודשים ורק מבט חטוף בו מעלים לחלוטין את כל הקושי העצום שחווינו בעלי ואני עד היום. גם לי היו נקודות שבירה, גם אני הייתי שם, אבל מהר מאוד התאפסתי על עצמי והמשכתי לנסות עד לתוצאה שייחלתי לה שנים. לפני כשנתיים כשעוד הייתי מתכתבת באתר הפרייה חוץ גופית עם ד"ר זיידמן המקסים נכנסתי להודעה דומה של בחורה שהצליחה להביא תאומות לאחר 7 שנים של נסיונות קשים ובאותו רגע הבטחתי לעצמי שכאשר אגשים את משאלתי, גם אני אנסה ולו במעט לעודד אתכן הבנות שעדיין מנסות. ישר כח דנית, תהיי חזקה עד הסוף, זה אכן משתלם בגדול !