כמה קשה זה עוד יכול להיות???

אני לא רוצה שזה יהיה ככה כל פעם מחדש, אני רוצה לשמוח בשמחתם של אחרים, אבל זה קשה, אני לא מסוגלת להגיד מזל טוב כמו שצריך, חברה לעבודה אמרה לי שזה משהו פסיכולוגי אצלי. היום התבשרתי שהמנהל הישיר שלי הפך לאבא והוא נשוי רק שנה. באותו רגע פרצה סערת רגשות עזה מתוכי והלב כאב כל כך, כאב שלא יכולתי לעצור רציתי למנוע את זה, לעצור את עצמי, להגיד למנהל שלי מזל טוב כמו שצריך, שותפתי לחדר דיברה איתו בטלפון והעבירה גם אלי את השיחה והדבר הראשון שאמרתי לי: "אני מבינה למה לא סיפרת לי שאשתך בהריון" ומיד אמרתי בשמחה מעולה בעצב :"לא חשוב שיהיה לך המון מזל טוב", תגידו לי אני באמת לא נורמלית?זה שפוי שכל פעם מחדש אני מרגישה ככה? מה יהיה, כל פעם מחדש אני מתאוששת וכל פעם מחדש נופלת לאותו ה"פח", מתנצלת שאני שופכת את הלב ככה, אבל הייתי חייבת להוציא את זה אחוצה אני רוצה להיות נורמלית, לא בא לי להרגיש ככה כל פעם מחדש אני יודעת שאני חזקה ושאני אצליח בסוף, אבל לעזעזל למה זה קורה לי שאני מגיבה ככה בכל פעם שאני שומעת על הריון או לידה של מישהו???????.... שוב מתנצלת שאני נשמעת ככה, בתוכי ידעתי שאתכן אני יכולה לשתף ולהרגיש קצת נורמלית, שפויה שלכן אוהבת ריקי

ריקי האהובה , קודם כל קבלי חיבוק {{{{{{{{{{{{{{{{{{{}}}}}}}}}}}}}}}}}} ח ז ק ח ז ק , התגובה שלך היא הכי נורמלית וספונטאנית בעולם , אל תרגישי רע בגלל מה שאת ומה שכל אדם נורמלי מרגיש כלפי משהו שיש לאחרים והוא רוצה , "רוצה " מאוד מאוד רוצה שיהיה גם לו , אני מתמודדת עם הסיטואציה הזאת כל יום , גיסתי שגרה קומה מעליי בהריון עם תאומים ועוד מעט היא אמורה ללדת , וכל יום , אבל כל יום אחרי שאני חוזרת הביתה היא באה אליי לספר לי כמה היא מרגישה שכבד לה שחם לה ושיש לה צרבת ושהעוברים זזים ומתהפכים כל היום בלי הפסקה ולא נותנים לה מנוחה ...ומה את חושבת שאני מרגישה ??? אני בולעת את הטעם המר ואת המועקה ומעודדת אותה , והיא יודעת כמה גם אני רוצה שיהיה לי חם וכבד וצרבת ועוברים מתהפכים כמוה ...זה קשה , זה מוסיף עוד כאב ועוד סבל לתהליך אבל את יודעת מה ? אחרי שהיא הולכת אני מזריקה וממשיכה לומר לעצמי שהנה גם לי יהיה בקרוב ואני עושה משהו כדי שזה יקרה !!! חייבים להאמין שגם לנו יהיה , חייבים להאמין שזה קרוב יותר מאי פעם , חייבים להאמין שאנחנו עובדות על זה ושזה רק עניין של זמן , אם לא החודש אז בחודש הבא. אי אפשר לעצור את החיים הסובבים אותנו , אי אפשר להתנתק מכל האנשים שיש להם את מה שלנו עדיין אין אבל יכולים להמשיך להרגיש כמה אנחנו קרובות להשיג את זה . מאחלת לך בהצלחה מכל הלב , מיה 2

שולחת לך חיבוק ענקי ומבינה לכל מילה שלך אבל את נכנסת לענין שאין לך יותר מדיי את תיהיי אמא ענין של זמן לצערינו איפה האופטימיות את בתקופת שבירה ואת זה לא צריך לספר לך על מנת להרים את המורל שלך תצאי לספא בית מלון מה שהוא שיביא לך אנרגיות חיוביות תשני אווירה קצת רומנטיקה הכל יהיה בסדר ואת נורמלית ואני חושבת שכל אחת מאיתנו עוברת את השלב הזה כל ההפריה הצד הנפשי יותר קשה מהפיזי לדעתי תצברי כוחות תפשלי שרוולים ותכניסי לעצמך לראש שהפעם זה יצליח ותפסיקי להתנצל שאת שופכת את הלב איך אתן אומרות בשביל זה אנחנו פה

שולחת לך חיבוק ענקי ומבינה לכל מילה שלך אבל את נכנסת לענין שאין לך יותר מדיי את תיהיי אמא ענין של זמן לצערינו איפה האופטימיות את בתקופת שבירה ואת זה לא צריך לספר לך על מנת להרים את המורל שלך תצאי לספא בית מלון מה שהוא שיביא לך אנרגיות חיוביות תשני אווירה קצת רומנטיקה הכל יהיה בסדר ואת נורמלית ואני חושבת שכל אחת מאיתנו עוברת את השלב הזה כל ההפריה הצד הנפשי יותר קשה מהפיזי לדעתי תצברי כוחות תפשלי שרוולים ותכניסי לעצמך לראש שהפעם זה יצליח ותפסיקי להתנצל שאת שופכת את הלב איך אתן אומרות בשביל זה אנחנו פה

דבר ראשון, לפני הכל, רוצה לשלוח לך חום ואהבה. המוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון. ורוצה להגיד לך שאנחנו נמצאות במצב לא נורמאלי ולכן אל תחפשי תגובות נורמאליות. אלו תגובות אמיתיות וזה עדיף על העמדת הפנים שתאכל לך את הלב עוד יותר. זה מה שיצא ממך וזהו. בשום פנים ואופן אל תשפטי את עצמך בגלל זה. אף אחת פה לא תשפוט אותך ואם האנשים סביבך עם טיפת שכל בקדקדם- גם הם לא ישפטו אותך. הפח הזה הוא הגיוני וטבעי כל כך. רבות פה חולקות איתך את אותו הפח. תרגישי בנוח יקירתי, את הכי נורמאלית שאפשר. ואת חזקה ואת תצליחי! חיבוק גדול((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))) דורה.

התגובה שלך טבעית כפי שכולם אמרו לך פה ואני חושבת שכולם מאוד מזדהות איתך. מותר לנו להתפרק במיוחד לאור המצב הנפשי הלא נורמאלי שאנו נמצאות בו. קבלי חיבוקים ונשיקות ורק תדעי שאת לא שונה ואת פשוט אנושית ובעלת רגשות רצונות ואכזבות כמו כולנו. אני התחלתי טיפול שמאוד עוזר לי אצל יפעת צאיג וזה ממש מעודד אותי וגם מקל על בעלי שלא יכול לשמוע יותר על התסכולים שלי למרות שהוא מאוד מנסה לתמוך. ממליצה לך בחום להעזר נפשית ופיזית בכל מה שאת יכולה אם זה הפורום הזה, טיפול או כל דבר אחר. מחזיקה לך אצבעות ומחזקת את ידייך בהתמודדות הכמעט בלתי אפשרית הזו. רונית.