טירוף

הי בנות תמיד שבוע אחרי הזרעה או החזרת עוברים (תלוי איזה חודש זה) אני פשוט משתגעת. כל דבר קטן מרגיז אותי בטירוף. רבה עם כל העולם או לפחות מתעצבנת ומחזיקה עמוק בבטן, רבה עם הבעל ואז חושבת שבטח בגלל זה כל פעם זה לא מצליח כי אנו רבים ולא מגיע ילדים למי שרב עם הבעל....דווקא אז הדברים הקטנים שמעצבנים קצת בכל יום אחר, פשוט מטריפים אותי בימם האלה. תמיד שבוע אחרי. תמיד יש משהו. תמיד שבוע אחרי.... תמיד בזמן הקריטי שצריך להיות רגועים, הדם המרוקאי שלי יוצא החוצה... קורה לעוד מישהי או שרק אני משתגעת??????????????????????????

ההורמונים משגעים אותך[ להגיד תיהיה רגועה קל להגיד תנשמי עמוק תזכרי שגם בעלך עובר איתך את הרגעים האלה של ההפריה וגם הוא במתח והזוגיות לא בשמיים כי אנחנו מרגישות שהם לא מבינים וגם אף אחד לא מבין אותנו תתפלאי אני כן יודעת על מה את מדברת ומאוד מזדהה איתך וכל זבוב ניראה פיל אני אתן לך עצה שעזרה לי אם בא לך לדבר להגיד מה שבלב אפילו שנשמע שטותי לך זה מפריע הפורום פה משגע יש פה בנות מקסימות פשוט תרשמי זה יעזור לך במקום לסחוב בלב זה יקל עליך בהצלחה

מה שאת מספרת מוכר לי מאד. אצלי זה קורה דווקא בימים של הביוץ, ואני אפילו לא מרוקאית... (-: אבל בבקשה, אל תכניסי לעצמך רגשי אשמה והלקאה עצמית לסל העמוס ממילא. עצבים לא יקלקלו לך כלום! מגיע לך להיות אמא! מגיע לכם להיות הורים! !!!!!!!!!!!!!!!!! ואם צריך אקליד עוד סימני קריאה כדי להדגיש: !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא בגלל זה לא מצליח לכם! תראי לי אישה שלא מתווכחת עם הבעל ואני אראה לך שפשוט אין לה בעל!!!!!!!!! בשום פנים ואופן חוסר ההריון שלכם איננו עונש! בשום פנים ואופן!!!! ואחרי שהוצאתי את זה מהמערכת שלי רציתי להוסיף: להגיד שצריכים להיות רגועים זה אחד הדברים הכי לא מרגיעים בעולם. להגיד שאסור להתרגז זה אחד הדברים הכי מעצבנים בעולם! אז אולי, הצעה, תנסי לחשוב על כל הדברים האחרים שממלאים את יומך במקום לחשוב על זה ש- אסור לי להתרגז. ויחד עם זאת חשוב לי להגיד ש-לכל אחת מאתנו יש את הדברים שעוזרים לה להרגיש רגועה, הבעייה שלפעמים רק נדמה לנו שאנחנו רגועות כשבפנים המוח "טוחן" אותנו אפילו בלי שנרגיש. טיפולי הפרייה מוכרים על ידי הרופאים כמצב של סטרס. אולי הידיעה הזו תעזור לך ותקל עלייך במעט. ולא שאני מצליחה לעשות עבודה טובה יותר. בימים הנוראים של ההמתנה לבטא אני תמיד מרגישה הכי כיף בעולם. סוף סוף אין מעקבים ותורים וחיטוט בגוף שלי. ומצד שני, למרות שאני מרגישה הכי לא לחוצה בעולם, בארבעת הימים האחרונים אני לא מצליחה להירדם. ובפעם האחרונה יצאו לי אפטות (הפצעים המגעילים בפה) בכל החך, כולל בענבל של הגרון, ועד שהבנתי מה קורה זה כבר הגיע למצב שהיה לי חום! אז אולי הרגשתי שנחמד לי ואני לא לחוצה, אבל שמרתי את כל הלחץ בפנים והוא מצא את הדרך להתפרץ בגוף שלי. נכון שבאותה התקופה היו לי עוד המון עומסים רגשיים אבל אני בטוחה שבזה שאת מוציאה את המתח ולא בולעת אותו בתוכך את דווקא עושה לעצמך טוב! מקווה מאד שבחול המועד תבשרי לנו על בטא מצויינת! חד שמח, דורה.

העצבים הם BUILD-IN בטיפולי פוריות (כמובן שאצל כל אחת הם באים בעוצמות ובצורות שונות). אולי מה שיעזור זו הידיעה שלהורמונים יש השפעה וזה עובר ושגם הסיטואציה הטיפולית אינה טבעית ומכניסה למתח.כל לחץ הוא לגיטימי וכך צריך להתייחס לזה. (למרות שזה ק-ש-ה!!!!). הכל חולף, רק צריך להיות מודעים לתהליך ומה שהוא דורש מאיתנו. חג שמח ונעים. דניאל.

יקירתי...את לא משתגעת לבדך!!!את יכולה להיות רגועה.גם אני ככה..בשבוע הראשון אחרי ההזרעה אני בסדר..רק נכנס השבוע השני,אני מתחרפנת.כל מה שכתבת לעיל ואפילו יותר..רק שלי אין בעל לריב איתו(יש לי שותף להורות)...אצלי הדם הכורדי יוצא החוצה במלוא הדרו..חחחח. מה שחשוב לזכור שאת לא משתגעת ו/או משוגעת!ותפסיקי לקשקש..בטח שמגיע לכם ילדים! בהצלחה.חג כשר ושמח!!!

אני אעדכן בהמשך..