עדכון

שלום לכן, long time... אז ככה - עוד כישלון. האמת שבא לי להפסיק את הכל. לא יודעת אם כדאי לי בכלל לעשות את המאמץ (שכרגע נראה גדול מאוד) כדי לאסוף כוחות ואופטימיות. חשבתי שהאביב יביא איתו בשורות בשבילי... נועה ב.

כל כך מבינה את אשר את מרגישה עכשיו רק לפני כחודש נחלתי כשלון נוסף ואני יודעת שזה קשה, קשה מאד ולא קל בכלל לקום ולהתחיל מחדש אך האם להמשיך או לא? אני אומרת לא להפסיק, אם כמה שזה קשה ובלתי נתפס חייבים להמשיך הלאה ואנחנו נצליח, אני בטוחה זה ממש לא קל לביצוע, זה אפילו מורכב וקשה להבין אם זאת, אסור לתת לייאוש להרוס אותנו מאחלת לך מכל לבי לאסוף את השברים ולהתחזק ובקרוב להמשיך במאבק וגם לנצח שולחת לך חיבוק גדול ואוהב ממני תמיד כאן בשבילך ריקי

אוףףף....אני מצטערת לשמוע שלא הלך. אני מבינה כל כך כל מילה שאת כותבת וזו תגובה בריאה וטבעית לחלוטין (אני כל כך לא רוצה להישמע כמו מורה או משהו בסגנון הזה). האביב עדיין יכול להביא בשורות כי הוא רק התחיל. אני רוצה לכתוב משהו בעדינות..שמתי לב שאנחנו (מטופלות פריון) מנסות לקשור בין אירועים חיצוניים וגדולים (כמו חג, יום הולדת וכדומה) לבין הצלחות של טיפול. תקני אותי אם אני טועה, אבל התחושה שפסח הגיע, כשכולם שמחים ומתחדשים להם ואת הולכת עם אכזבה פוצעת כמו רבות אחרות גם יש לזה יש השפעה לא כל כך טובה על התפיסה והרגש. אני חושבת שאנחנו צריכות להפריד (וזה מסורבל) בין הדברים. אז עכשיו פסח ולא הצליח לך ואח"כ יהיה סתם יום חול וכן יילך...תחשבי על זה. מתוקה-אני חווה על בשרי את מה שאת מתארת ותאמיני שאני לא כותבת סתם מילים יפות. עכשיו זה כואב, אבל כדרך הטבע, הזמן ירפא ויחזק, כי ככה זה!!! אני בטוחה שתרגישי טוב יותר בקרוב. כל כך הרבה נשים עוברות חוויה זו יחד איתך. את לא לבד. דניאל.

תודה ריקי ודניאל. דניאל, את יודעת, לא חשבתי על זה כך. כנראה שזה כל-כך טבעי להיתלות באירועים חיצוניים - אולי ביום ההולדת הבא, בחג הבא, בכינוס המשפחתי הקרוב... נורא רוצים לבשר לכולם את הבשורה הטובה. מה גם שמרגישים את הציפיה של האנשים מסביב. היום אני ב"דאון" רציני, וחושבת איפה הגבול? מתי צריך להגיד מספיק ולעבור הלאה? כדאי לעבור עוד רופא (ומה יצא לי מזה בדיוק)? בטוחה שהתחושות מוכרות לכמה מאיתנו, אבל ה"מצברוח" לא ממש משתפר. נועה ב.