בדרך להפרייה חוץ גופנית

שלום לכן, אני כבר זמן מה מעיינת בפורום, וזאת הפעם הראשונה שאני כותבת אליו. אתמול הסבירו לנו שנוכל להשיג הריון רק בהפרייה חוץ גופנית בגלל שלבעלי יש מעט מאוד זרעונים תקינים. אנחנו בני 29. יש לי כל מני שאלות.. אני צריכה לבצע בדיקות דם ביום השלישי למחזור, זה בעצם אומר שנוכל להתחיל את הטיפול בעוד 2 מחזורים מעכשיו? האם אני אוכל לתפקד בעבודה ובלימודים בחודש של הטיפול? האם אפשר לעבור את הטיפולים בלי לספר לאף אחד? אנחנו לא כל כך רוצים לשתף את ההורים, מקווים שזה לא יקח הרבה זמן. ובעצם לא דיברתי על הבעיות שלנו עם אף אחד, זה רק אני ובעלי, האם זה נכון? תודה מראש

נילי שלום, אני עברתי מס' לא קטן של הפריות ואני רוצה לומר לך שלמרות שהחשש שלך טבעי, אין לך מה לדאוג. בזמן הטיפול אין בעיה שתחזרי לעבודה באופן רגיל מלבד בדיקות דם מידי כמה ימים ו/או אולטרסאונד. אצלי בעבודה או במשפחה המורחבת לא ידעו ולא הרגישו כלל, הכל תלוי בך. אני לעומתך שיתפתי את הוריי בכל ואני מייעצת לך לעשות זאת! אין לך מושג כמה זה חשוב שיש לך את מי לשתף במסע הזה (בעלך לא נחשב כי הוא עובר כמעט בדיוק את מה שאת עוברת). אני יכולה לעודד אותך שבסוף הכל יהיה בסדר וההוכחה לכך היא שביום חמישי הקרוב אני חוגגת לבני הפצפון חצי שנה תודה לאל. אל תהססי לשאול כל שאלה, אני לשרותך. רק תאמיני, לימור.

תודה לך לימורי על תשובתך המעודדת. מזל טוב לחצי שנה של בנך :) כמה זמן לקח מאז שהתחלת את הטיפולים ועד שנכנסת להריון? הרופא אמר שהסיכוי להריון בכל חודש יותר מ30 אחוז הצלחה. זה נשמע כמו תוך 3 חודשים אפשר להכנס להריון. אבל כמובן החיים לא לפי הספר...

וברוכה הבאה לפורום... ולא לזמן ארוך! כמו שלימורי כתבה לך, אין סיבה ממשית להעדרות מהחיים הרגילים, רב המעקבים נעשים בשעות הבוקר המוקדמות, כך שאפשר להגיע לכל מקום בזמן. רק ביום השאיבה בעצם או למחרת (תלוי בשעה) צריכים להעדר. בנוגע לשיתוף, אני למשל כמוך לא סיפרתי לאף אחד, גם לא למשפחה. אפשר לעבור בלי לספר. אבל, באיזשהו שלב, שיתפתי שתי חברות קרובות, כי באמת הבעל שייך לאותה חוויה שאת חווה, ואינו ממש אוזן חיצונית... תפעלי לפי תחושותייך, אם אין לך חשק לשתף, לא חייבים! (אגב בשביל זה יש גם את הפורום המקסים הזה...) בהצלחה, ומאחלת לך שתפלי על ה 30% בסיבוב ראשון! נועה.

אמן !! תודה לכן..

נעים מאד נילי, אני דניאל. טיפולי פוריות מהווים תהליך שמצריך סבלנות ורוגע. לפעמים זה נמשך מעט מאד זמן ולפעמים, לצערי הרב, זה נמשך מעבר לזמן המצופה. לגבי התלבטויותייך את תראי במשך הזמן מה הכי מתאים לך, אצל כל אחת זה שונה מאד. יש שמעדיפות לשמור על אינטימיות ולא לספר ויש שמעדיפות לשתף. מנסיוני אוכל לספר לך שבהתחלה העדפתי לא לספר והלכתי זמן רב עם מועקה בבטן עד שהחלטתי לשתף את האנשים הקרובים. אין החלטה שהיא "נכונה", יש החלטה שצריכה לבוא ממך ורק את מחליטה מה טוב עבורך. בקשר לעבודה, בהחלט אפשר לעבוד, מה שזה מצריך זה לפעמים להיעדר לשאיבה והחזרה ולעיתים לאחר בגלל מעקב הזקיקים וההורמונים. זהו תהליך לא פשוט שלוקח זמן להסתגל אליו ובשביל זה אנחנו כאן כדי לתמוך ברגעים הקשים וגם ברגעים היפים. אני מאחלת לך שתהרי במהירות ושיהיה לך הכי קל בעולם. שלך דניאל.

היי נילי, בורכה הבאה למקום שלנו, מקווה שהשהות תהיה קצרה ושהפרק הזה יהיה מהר מאד מאחורייך: אין לי מה להוסיף על התגובות שקיבלת מעבר לכך שכמו בכל תחום, אם הזוגיות שלכם יציבה ויש לכם זו את זה, השמיים הם הגבול. בהחלט אפשר לא לספר לאחרים (אני עשיתי כך) ובהחלט אפשר לעבוד וללמוד במקביל. זה אמנם לא תענוג גדול אבל אפשר בהחלט להתייחס לזה כעול שולי, הכל עיניין של אשיות, בחירה, וכמובן תמיכה מבית. לפעמים לספר למישהו מתאים בעבודה עושה את החיים קלים יותר, לפעמים הפוך. מאד תלוי הנפשות הפועלות ובתפקיד. אני מקווה שתהרו במהרה, יש הצלחות יפות מאד לIVF במקרים של בעיות זרע, אז בואי נחשוב חיובי מחזיקה לך אצבעות &&&, עדכני אותנו!!