מאתמול אני לא מפסיקה לבכות

כבר מזמן לא בכיתי כל-כך. אני לא מבינה למה זה צריך לקרות כבר פעם שניה שמקבלים מחזור שבוע לפני הבדיקה. אני נמצאת אצל אחד הרופאים הטובים אז מה הבעיה? זה קרה גם פעם קודמת. הגוף שלי מת אני מתה. שום טיפול לא מצליח ועכשיו אני צריכה גם ניתוח לפרוסקופיה חשבתי שאוכל להימנע מזה. אני רוצה רק למות ואני באמת לא יודעת איך אתן יכולות לעזור לי. יש לי מיגרנות מטופרות וגוף כל-כך כואב מהמחזור הקשה . את הריזלט כבר לקחתי ולא איכפת לי מכלום. מקווה שעוד אכנס לכאן.

אני שומעת כמה קשה לך והלוואי שהיה לי קסם להעלים לך את הכאב. אם הבנתי נכון, זו הפרייה שנייה שלך? אם כן, הדרך עוד כל כך פתוחה לפנייך. זה לא בא להמעיט מהכאב שלך, אבל צורת ההסתכלות במהלך הטיפולים היא קריטית. נראה לי שהחשש והחרדה שלך ממוקדים כרגע בלקרוסקופיה, ולכן אולי הכאב שלך מועצם. תנסי לדמיין רגע, אם לא היית אמורה לעבור את הניתוח הזה, האם הכאב לא היה מתמתן אפילו במילימטר? אני לא כל כך זוכרת את המקרה שלך לפרטים, אשמח אם תשתפי אותי בת כמה את, כמה טיפולים, על רקע מה, ואיפה. אני כותבת לך מתוך חוויות אישיות שלי (פיזיות ונפשיות), לכן אל תחשבי שאני לא מבינה. אני, רק לאחרונה, הגעתי עם עצמי לצורת התבוננות חדשה על תקופת הטיפולים (אני כבר אחרי 10 טיפולים ללא הצלחה), ואשמח לספר לך מה קרה ואיזו דרך מצאתי עם עצמי, אם תרצי. יקירתי: את לא מתה והגוף שלך לא מת, את חיה וכואבת כמו אדם מן השורה שחווה כישלון. אני בטוחה שאחרי הניתוח, שאני מבינה עד כמה הוא מתסכל, את תרגישי יותר טוב, כי את תגיעי עם עצמך לשיא מסוים של הפחד שלך, שאחריו הכל רק יירד. את תחלימי במהרה, תתחזקי ואין לי ספק שכח הרצון האדיר שלך יוביל אותך אל המקום הנכסף. כי ככה זה! קבלי את כל המילים החמות שבעולם בתוספת חיבוק אוהב ומבין, ותזכרי שכל תחושה שחורה שבאה באה בעקבות כאב היא חיונית להמשך הדרך. אדם לא יכול לעמוד בשלוות נפש מול הכאב שלו. נחוצה לו תקופת התאבלות כדי שיוכל ללקק לעצמו את הפצעים, להבריא ולהתחיל מחדש. באהבה כנה, דניאל.

אני ושלחת לך חיבוקים יקירתי((((((((()))))))) מה הרופא שלך אומר לגבי הקדמת המחזור? הוא מתייחס לזה?...

אני ושלחת לך חיבוקים יקירתי((((((((()))))))) מה הרופא שלך אומר לגבי הקדמת המחזור? הוא מתייחס לזה?...