לדורה ,דניאל וכל הבנות

הכרתי את הפורום הזה רק לאחרונה(אני כבר 7 שנים בטיפולים).אני נכנסת לקרוא מידי פעם אבל עד עכשיו לא כתבתי,פשוט הייתי מותשת אפילו מלכתוב,היום הרגשתי צורך לכתוב לכן כדי לעודד אתכן במשהו . אני לא כל כך מכירה את ההיסטוריה שלכן ובנות כמה אתן אז אני אספר קצת על עצמי. כמו שכתבתי אני כבר שבע שנים בטיפולים מעל 15 טיפולים כבר הפסקתי לספור,יש בעית זרע וניסינו כבר הכל כולל טיפול אצל ברטוב,זיפט וכל מה שאפשר. תמיד היו הפריות אבל לא הריון, חוץ מאחד כימי. בטיפול אני חושבת ה-15 נכנסתי להריון אבל הפלתי לפני שראו שק. הייתי כלכך בטראומה שעשיתי הפסקה של שנתיים, כשהתאוששתי ניסיתי שוב ושוב קסם נכנסתי להריון, התקדמתי עוד שלב הפעם כבר ראו שק אך לא דופק ואז הדימום המוכר והפלה. שתבינו אני כבר בת 43 ואצלי כנראה הכל הפוך עם הגיל הסיכויים גדלים!!!!פעם אמר לי פרופ' משיח שאחרי 14 טיפולים לפי הסטטיסטיקה הסיכויים גדלים.אז אני מקווה שלא תגיעו למספר כזה של טיפולים אבל בשום אופן לא להתייאש!!!!!! אני עכשיו בנסיון נוסף ועדיין לא מאבדת תקווה אני חייבת שזה כבר יצליח. לבעלי כבר מזמן נמאס, הוא אומר שזו פעם אחרונה אני מאוד מקווה שזה כבר יצליח!!!!!! אני מאוד מכירה את התחושה שאתן נמצאות בה ואני יודעת גם שיעבור קצת זמן והרצון והתקווה יחזרו . בהצלחה לכולם זה מגיע לכל אחת שעוברת את המסע הזה, ואני מקווה שעזרתי במשהו הרבה א ה ב ה .

תודה על מה שכתבת אני בת 40 בלי ילדים, ממש עכשיו הסתיימה הפעם הראשונה שהצלחתי להכנס להיריון בזה שאחרי שראו כבר שק ותחילת דופק, נגמר הדופק. אני ממתינה להפלה טבעית ומתפללת שלא אזדקק לגרידה. עם כל האבסורד שבעניין עודדת אותי בהצלחה לכולנו כבר בטיפול הבא

תודה רבה על העידוד ואני שולחת לך בחזרה כח וחוזק שבמאבק הארוך שלך, שאין לי ספק שהוא יפוצה. אני בת 30, 3 שנים בטיפול עקב בעיית זרע. אין לי ילדים. מאד קשה לי בלשון המעטה. אני מרגישה שאני עוברת שינוי מסוים עם כל מה שקורה לי ואני מתארת לעצמי שבשינוי הזה אוכל ללמוד דרכי התמודדות ותפיסה חדשים. אך הכל טרי ומציף עכשיו. אני כותבת לך באפיסת כוחות ואני יודעת שאת מבינה היטב את משמעות הדבר. אין לי כל כך מה להוסיף, רק חיבוקים וכח יקירתי, עד כמה שזה נשמע קלישאתי. עדכני אם בא לך... שלך דניאל.

בהמשך למה שתינוק עכשיו אמרה, אני רוצה לחזק כל מילה ומילה שאמרה. אני קוראת כאן בימים האחרונים את כל מה שהבנות כותבות והלב שלי נקרע לחתיכות אני כל כך מבינה מה אתן מרגישות ועוברות, את המתח, הלחץ, ההורמונים המתישים, האכזבה מכשלון לכשלון, כל זה כל כך כואב וכל כך קשה להתמודדות כל מה שאני הייתי רוצה עכשיו זה לחבק ולחבק חיבוק גדול ואוהב כל אחת ואחת כאן ולאמר לכן, כמה אני אוהבת אתכן על האומץ שלכן לחשוף ולשתף את המאבק היום יומי שלכן במלחמה הזאת של להביא ילד לעולם.. אני בטוחה בעומק ליבי שכולנו כאן, אחת, אחת תנצח במלחמה שלה ובקרוב מאד בעזרת השם נצליח להגשים את חלומנו להיות אמהות. אסור לנו לוותר ולהתייאש - זה קל להגיד וקשה לביצוע אני יודעת, אך אנחנו חייבות להמשיך ולא לוותר מאחלת לכולנו ומתפללת שהמאבק שלנו יגיע לסיומו בקרוב בנסיבות משמחות - כמו שאנו רוצות ומייחלות כל כך שלכן עם הרבה אהבה ריקי

את מדהימה פשוט. מילים אופטימיות וחמות הן אלה שעוזרות לי להתחזק בימים אלה של עצבות. מה אומר ומה אוסיף??? אין כמוך. שלך דניאל.

אירית, דניאל וריקי אתן מקסימות!!!אני מאוד שמחה שעזרתי במעט עידוד וקבלתי מכן בחזרה עידוד וחוזק להמשיך, גיליתי שזה מאוד משחרר לכתוב... אני מאמינה שעם הרבה סבלנות והתמדה זה יצליח לכולנו!!! מתישהו זה יקרה. הרבה חיבוקים ואהבה

היי בנות אני קוראת את מה שכתבתם וממש בוכה, איך לא הייתי כאן קודם ?זה מעודד לשמוע שיש סיכוי. אני בת 42, בחודש הבא בת 43 והרופא המחוזי החזיר במכבי החליט להפסיק לתת לי התחיבויות. עכשיו שקראתי את מה "שתינוק עכשיו " כתבה זה נתן לי רעיון : באמת סטטיסטית סיכויי ההצלחה עולים עם עליה במספר הניסיונות ( לא מאחלת לאף אחת). אגב,שאלה ל "תינוק עכשיו" : לך לא עושים בעיות בקופה? אולי כי זה אצל משיח כי מחשיבים אותו? איך את מסתדרת איתו? אני עשיתי אצלו טיפול אחד והוא היה מגלומני. חיבוקים חמים לכולן, וסוף שבוע כייפי

טוב לדעת שזו לא מדיניות גורפת של הקופה. אני מחיפה, ופה המחוזי שאמור לאשר /לשלול התחייבויות נכנס לא מזמן לתפקיד וככל הנראה רוצה להראות שהוא יעיל וחסכוני. את מאזור ת"א? יש לך אולי המלצה על רופא? שבת שלום, חני