ניני/ילדת/בנות יקרות לי מאוד- ארוך תיזהרו

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

10/11/2006 | 08:23 | מאת: מיכל

אתן יודעות שאני יותר משנה פה בפורום. עוד כרק ילדת היתה מנהלת. אני זוכרת את זה פשוט כי לפני שנה הלכתי פעם ראשונה לשולמן. טוב לא משנה. אני החלטתי לעזוב את העניין ההוא בי-ם. גם בגלל הכסף שזה נראה לי ה-מ-ו-ן . ובכל זאת קיבלתי ייעוץ. הוא המליץ לעשות עוד הפרייה ולא להוציא את החצוצרות. רק בגלל שבשני המחזורים של ההפריה נכנסתי פעם אחת להריון. אם זה לא היה קורה הוא היה ממליץ להוריד. יש לי תור ביום שני לשולמן לקבלת פרוטוקול חדש. הוא עדיין לא יודע שאני לא רוצה להוריד החצוצרות. זה יהיה הטיפול השלישי שלי וקופ"ח נותנת רק 7 טיפולים לילד שלישי. בעוד שבועיים בדיוק אני בת 36 וזה גם מדכא אותי. ניני שלא תחשבי שאני לא שומעת את מה שאת אומרת שאולי כדאי שאלך לטיפול. אני יודעת . תראי אני עובדת-סוציאלית. עובדת בעיקר עם עבריינים - האמת שאין לי כוחות לטיפול בעצמי. וכנראה אני לא רוצה - עדיין - אין לי הזמן וגם לא הכסף כרגע להשקעה הזאת. הכל הולך על הטיפולים, החוגים, הצהרונים, הבית ספר והגן. ואני יודעת שאני לא בסדר. אבל אני חזקה וכל יום קמה בבוקר לעבודה ולילדים ונקווה שיום אחד יהיה גם לי טוב. תודה למי שהגיע עד כאן. אה ועוד שאלה- אם אני עוברת למשיח - אני צריכה לצלם את התיק שלי באסותא? כי הרי הוא מנהל המחלקה שם..

10/11/2006 | 08:57 | מאת: מיכל

אימוץ.. תהליך מאוד ארוך ומסובך. אני מדברת על אימוץ חו"ל כמובן

10/11/2006 | 11:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

החיים שלך (כמו של רובנו) אכן אינטנסיבבים מאוד, וטוב שאת איתנו כאן בפורום כדי לפרוק. אם תרצי לעשות טיפול נוסף בטרם תורידי את החצוצרות, אף אחד (ובטח לא שולמן) יכריחו אותך להוריד את החצוצרות קודם, וזה גם מאוד הגיוני להמתין עם זה לאור העובדה שכבר הרית למרות הנוזלים באיזור. לגבי צילום התיק - אין לי מושג, אני מניחה כמוך שלא תהיה בעיה כי התיק נשאר באותו מקום, ובכל זאת רק לשם בטחון הייתי שואלת את משיח אם וכאשר תעברי אליו. בכל מקרה - ברור שהרופא המטפל חייב שיהיה לו את התיק הכולל את כל ההיסטוריה שלך הטיפולים שלך. ולגבי האימוץ - בעיני זו אופציה ראויה בהחלט. יש נשים שנבהלות מלחשוב על זה מוקדם מדי במהלך הטיפולים, ויש כאלה שעצם המחשבה שקיימת אופציה ראויה נוספת דווקא מרגיעה אותן. מה שעושה לך טוב - תעשי. בהצלחה!

10/11/2006 | 11:48 | מאת: ניני

יודעת, אני התחלתי (כמו בהרבה דברים בחיים) את המסלול הפוך. קודם נכנסתי לפורום אימוץ חו"ל, אחר כך תרומת ביצית ורק בסוף לפורומי פוריות. מבחינתי כל האפשרויות רלוונטיות.

10/11/2006 | 11:47 | מאת: ניני

אני רוצה להתייחס רק למה שעובר עליך רגשית כי עם זה אני כל כך מזדהה. אני המון זמן קוראת אותך ומתחברת כל כך וכאב והציפיה והאכזבה. עכשיו כשאת אומרת שאת עו"סית זה בכלל מחזק לי את התחושה שאת יכולה לטפל בכל העולם ומשאירה אותך לסוף. יקירתי, אני פסיכולוגית ועובדת עם אוכלוסיות קשות, ואני בטיפול. לא בגלל טיפולי הפוריות אלא בגלל מליון ואחד הדברים שמרכיבים את החיים שלי, היחסים שלי, הזכרונות שלי, הזוגיות שלי, ההורות שלי וכו וכו. יש שעה אחת בשבוע שאני לא מטפלת באף אחד, מטפלים בי. זה הוצאה מאד יקרה בעיקר בצד טיפולי פוריות. אבל הטיפולים יגמרו יום אחד ואני אשאר עם עצמי כל החיים. זה שווה כל שקל אהובתי, ואת בודאי שווה את זה ויותר. אז שוב, באהבה רבה ובהערכה רבה אני שולחת לך חיבוקים וחום ומאחלת לך למצוא את הכוח שצריך כדי לפנות מקום עבורך, ולהרשות לעצמך את זה. אני בטוחה שאת יודעת שזה יביא לשינוי בכל התחומים, כולל הפוריות(((())))

10/11/2006 | 14:04 | מאת: דורה

יקרה, אני מבינה היטב את זה שבסופו של יום לא נשאר לך לא כוח, לא כסף, לא זמן ולא חשק לטפל בעצמך. וככה אנחנו מושכות את עצמנו וסומכות על יכולת ההשרדות שלנו. זה לא הדבר הבריא לעשות. אבל זה בדיוק מה שגם אני עושה. כי לחיות זה לא דבר שאפשר לעשות לפי הספר ואידאל הוא משהו אחד והמציאות לרוב שונה. אני מאמינה שכשתרגישי שאין לך יותר מאיפה להחזיק את עצמך תדעי מה לעשות. ובינתיים שולחת לך חיזוקים. ואת באמת חזקה, למרות מה שאת אומרת על עצמך! שלך, דורה.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה