יקרות שלי, אוביטרלתי,

הערב (בשבילי הערב עוד צעיר...) בשעה עשר- אובטירלתי. זהו. שאיבה ביום שני, החזרה ביום חמישי. הבציר הפעם יהיה דל לעומת הפעמים הקודמות אבל ת'כלס, לא צריכה יותר מעובר אחד שיחליט סוף סוף שאני מוצאת חן בעיניו. צריך למצוא דרכים לשכנע אותו ששווה לו להתאמץ ולהכות שורשים, להלחם בנוזל הערמומי שיש לי ברחם (למרות שבשלוש ההחזרות האחרונות לא היה שום נוזל!) ולהישאר פה. כי ביננו, נמאסססססססססססססססססססססססס כבר! החוויה מוצתה. אם מה שלא הורג מחשל אז אני כבר מחושלת, מחושמלת ומטורללת! וחוזר חלילה. הגיע הזמן לעשות סוף לפיאסקו הזה! (מי יודע, אולי אם אהייה תקיפה מספיק זה יעזור..) כעסתי על בעלי אתמול... הוא חשב שאני אסע להביא לו את הכוסית לזרע משערי צדק. אמר שהוא לא יכול לצאת מהעבודה (חצי שעה גג!). ואני חשבתי שהשטיפולים האלה כל כך לא סימטריים, שהשיגרה שלי בעצם נשדדה ממני, שהעבודה שלי כל הזמן נפגעת, שיוצא לי מהאף כבר, ש , בקיצור, להגיד שהתרגזתי יהיה סופר אנדר סטייטמנט... למרות שההורמונים האלה עושים אותי דיכאונית ולא עצבנית, אתמול יצאו ממני עצבים ברמה של זעם צרוף! שורה תחתונה- הוא ימצא את הזמן והדרך להגיע... שיהיה לכולנו שבוע טוב ומלא בחדשות טובות. דורה.

דורה יקרה, בוקר טוב! מאחלת לך שהפעם תהיה הצלחה גדולה ואת תהיי בהיריון בעה"ש. מחזיקה לך אצבעות מבוקר זה לאורך כל הדרך. שלך- לי

מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך אנרגיות חיוביות... את חייבת להיות בהריון, בפקודה (-: בהצלחה חמודה, תעדכני, דניאל. דרך אגב, מי הרופא שלך?

נשיקות ריקי

ENOUGH IS ENOUGH, ואכן הגיע הזמן כבר שיבינו את העסק הגוזלים שלך! והאבא שלהם - שיזיז ת'תחת שלו לפחות לכיוון הפלסטיק אם לא לשולחן הניתוחים! דורינקה, מאחלת לך שאכן זהו זה, ומיום שני את יוצאת לדרך של 8.5 חדשים שלמים ארוכים, משעממים, ושהשגרה תשדד ממך בסופם ע"י צרחות קטנות בכל שעות היממה! יאללה שברי רגל כבר! נשיקות, נועה.

קודם כל- בהצלחה גדולה ממוש((((())))) באמת נמאס, מספיק לך. הריון ודי!! לגבי ההתפרצות על הבעל, וואט קן איי סיי... גם בעלי לפעמים לא מבין מה כל כך מסובך כל כך לקנות תרופות, לרוץ לבדיקות דם ומעקבי זקיקים, לזכור לקחת מחטים ומזרקים מהאחות לאמפולות שבאות בלי זה, לעדכן את הרופא, לרוץ לקחת מרשם נוסף שלא היה קודם, לרוץ לבית מרקחת להזמין משהו למחרתיים כי אין מספיק, לחזור לקחת, לזכור להזריק, להסניף לבלוע ולדחוף (סורי....) כל הורמון אפשרי בכל דרך אפשרית, לרוץ לקחת טופס התחייבות לשאיבה, אז אם כבר גם להשבחת זרע, אז מה הבעיה על הדרך להביא לו כוסית???? אגב, שנה ומשהו בטיפולים, ורק בחודש שעבר שאלתי אותו, אם יש חוק או משהו שאוסר להביא כמה כוסיות בפעם אחת, או שזה חלק מהטיפול להיות במתח כל פעם בגלל הכוסית;) אני רואה שגם עלי ההורמונים משפיעים, ואני בכלל בלי הורמונים כבר חודשיים;) חיבוקים(((((((())))))))

תודה מקרב לב. כל כך מעודד לדעת שעומדים מאחוריי עם הפונפונים! לילוש- כתבתי לך אי שם למטה בשירשור על חדר הכושר, מקווה שקראת. דניאלק'ה- כן המפקדת!!!!! ריקי יקירתי- איך את מרגישה? מקווה שהכל ממשיך להיות מצויין! נועהתי- בעברית אומרים- אין דבר העומד בפני הרצון, באנגלית, ואת בטוח יודעת טוב ממני, אומרים- where there's a will there's a way. אז עזרתי לו למצוא את הרצון ואכן, הכוסית כבר שוכנת אחר כבוד במקרר. ניני אהובה- בהזרעות הייתי מביאה לו גם את הכוסית ובאמת הבאתי סטוק וחסכתי את הטירחה (עלק). אבל בהפריות הכוסית יוצאת מהמעבדה עם נוזל כל שהוא בצבע של מיץ פטל. אז מיץ פטל דווקא יש לי אבל זה לא זה... כמובן שהיו עוד פתרונות. הוא יכול היה לבוא ביום שני בבוקר ולתרום בבית החולים (-: אבל אני הייתי כל כך מרוגזת שלא רציתי לחשוב במקומו. וכמו שכבר סיפרתי לנועה- הוא מצא את הדרך שלו והצליח במשימה! כפיים בבקשה! אוהבת את כולכן ושוב מודה על תשומת הלב. זה מאד מאד נעים. דורה.

האמת שכל השבוע הרגשתי בסדר והדימומים הפסיקו, הייתי בסוף שבוע וחזרתי אתמול, היום לצערי שוב התחילו הדימומים אני לא יודעת אם כבר אמרתי לך, אבל ההריון שלי בספק לגבי תקינותו מחר אני עושה אלטרסאונד נוסף ואז נראה מה יהיה מקווה שיהיה בסדר, בכל מקרה אני לא מתכוונת להיתייאש שלך ריקי

היי יקירתי! "תהני " מי אוביטרל הערב הרומנתי הזה ו מחר ב שאיבה תחלמי על 10000000 $ ב החזרה כידיי לך לדבר יפה עם עוברים כחה אוליי יחשבו להשאר שם ל9 חודשים . דורה אני מאחלת לך טיפול מנצח ו אחרון כמו ש את רואה אותי אני עדיין בפורום קשה לי להיפרד ו אני דואגת ו רוצה שתצליחו כולכן. הרבה נשיקות לנה

נירית