הפסקת פעילות במכון כושר

האם בטיפולי הפריה אפשר להמשיך ללכת לחדר כושר ושעורי עיצוב? לצערי, מאז הטיפולים (הזרעות) אני בכלל לא מתמידה ועכשיו הראש שלי די טרוד. הבעיה שנרשמתי לשנה, ועברה רק חצי שנה. האם אני יכולה להביא אישור מהרופא שאני עוברת טיפולים ובגין זה לבטל את המנוי שלי? אוף יש לי ייסורי מצפון שאני לא מתאמנת. בכלל נראה לי שאני די בדיכ בזמן האחרון. אני פשוט כבר לא כל-כך פעילה ופורחת כמו שהייתי. מרגישה תחושת בזבוז זמן ענקית וכאילו אני הבאתי על עצמי את עניין טיפול IVF. ובכלל עכשיו שאני צריכה להיות רגועה ושלווה אני לא! יש לי יותר מידי טרדות במוח. ובכלל שיגעתי אותכן על הבוקר. טוב אני פשוט לא במצב רוח אז תסלחו לי!!!

מה קורה, חמודה? בעניין ההתעמלות...זה בסדר גמור ואף רצוי להמשיך להתעמל, וזה מה שאני עושה כשיש לי מצב רוח, וזה משפר את ההרגשה פלאים. (אני מקפידה ללכת 4 פעמים בשבוע וזה עוזר מאד). אולי פשוט תנסי להכריח את עצמך, בלי לחשוב על זה כל כך, הרימי את הראש, אל תתני למחשבות לטמטם אותך, ואחרי שתעשי את זה כבר תרגישי יותר חזקה...שלא נתת לעצמך לשקוע. אני כל כך מבינה שקשה לפעמים.....הייתי עכשיו בסרטים ושקעתי נורא עד שפשוט לא יכולתי לסבול כבר את עצמי. המחשבות האלה....המועקה הנוראית הזו בבטן, החרדות, של "יו אני בת 30, מה יהיה"???? אבל אין מטה קסם, יש לך את עצמך בשביל לעזור לעצמך. אף אחד לא יכול לקחת ממך את התחושות..עם כל ה"נאחס" הזה שנקלעת אליו, תגידי לעצמך שזה בסדר ושלצד הנאחס אפשר לקיים עוד כמה דברים בחיים למען ההנאה וההגשמה העצמית. זה נורא להיקלע אל תוך הפלונטר הזה של הטיפולים...תדמייני שיש לך שק ע-נ-ק-י שבו את שמה את כל הרגשות הרעים, (לא להעלים אותם) ואז תנסי לדמיין שנותר לך מקום נוסף ענקי לכל הרגשות החיוניים...... אם בא לך לפרוק עוד גועל נפש, כמו שיש לך עכשיו, אני תמיד מוכנה להקשיב ולענות מתוך הבנה מלאה עם מה שאת עוברת, נשיקות, דניאל.

לי יקירתי, מאד קשה להתאמן בתקופת הטיפולים בגלל העומס הכללי והחששות שמא יגרם נזק ובעיקר אולי התחושה הקשה עם הגוף. אני חושבת שאם תצליחי למצוא דרך לבצע כן חלק מהפעילות זה יקל עליך את התחושות, נסי לפחות לשמור על הליכות פעם ביומיים. לגבי המנוי אני בטוחה שיבואו לקראתך, יש מודעות גבוהה מאד לשימור לקוחות והם בטח לא ירצו לאבד אותך, דברי איתם. לגבי ההרגשה שהבאת על עצמך, את יודעת, זו חשיבה קצת גרנדיוזית...:) אנחנו אמנם כל יכולות אבל יש גבול גם ליכולות המדהימות שלנו;) אני מכירה את התחושה וכנראה שהיא מלווה אותנו בצמתים בחיים שבהם קורים דברים שמחוץ לשליטתינו, ואז הנטיה לחפש סיבתיות ושליטה טבעית. נסי לשים את המחשבות האלה בצד, ולחזור קצת לפעילות ספורטיבית שהמחסור בה למי שרגיל מתבטא הרבה פעמים בירידה במצברוח. בהצלחה יקירתי

לדעתי האישית ביותר, לא רק שחשוב להמשיך בפעילות ספורטיבית, אפילו חשוב ביותר לא להפסיק, כדי לשמור על שפיות, כדי לעזור לגוף לסחוב את כובד אמפולות ההורמונים שאנחנו מרוקנות לתוכו, כדי לעזור למח שלנו להיות עסוק בלהתרוקן ממחשבות טיפולים נון-סטופ, כדי שנרגיש טוב עם עצמנו אפילו ולמרות כל הזבל שנכנס לגוף.... ובעיקר כדי להמשיך בחיינו. איך אפשר לשקוע רק לטיפולים??? חייבים לתת לחיים להמשיך, גם אם קשה יותר. זו דעתי.... ולא הפסקתי לרגע את כל הפעילויות במשך הטיפולים (ואני מאלה שמכורות...), רק נזהרתי יותר, לא להגזים ולא לעשות שום דבר שאני לא מורגלת בו. שולחת לך אנרגיות, ויאללה לחזור לחיים שלך, הרגילים עד כמה שניתן! ((((((חיבוק גדול))))))) נועה.

אמנם אני לא מומחית במכוני כושר, אבל כן מבינה בכושר גופני ובפעילות גופנית. אז- קודם כל תתייעצי עם הרופא שלך. יכול להיות שהוא ימליץ לא לעסוק בפעילות מסויימת בחדר הכושר בימים שלאחר ההזרעה עצמה, אבל באופן עקרוני- אין שום סיבה להפסיק פעילות גופנית במשך כל החודש. להפך- כושר גופני ופעילות גופנית מעודדים משפרים את מצב הרוח! מה שרק יועיל לך בימים אלו. וגם, המובן מאליו- משפרים את הכושר הגופני... בעניין רגשי האשמה- אני לא מרשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מייד מייד להפסיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! א. אם היינו יכולות לחזות את העתיד- אולי היתה לך סיבה להרגיש אשמה. אבל אף אחת מאיתנו לא נולדה עם כדור בדולח ביד! ואת עשית את ההחלטות שהיו נכונות לך לזמן בו החלטת אותן. ב. תראי לי מי רגועה ושלווה בטיפולים האלה.... עובדתית- הטיפולים האלה, גם אם את הטיפוס הכי זורם ורגוע בעולם, הם דבר מלחיץ. ג. יקירתי, את מוזמנת לשגע אותנו תמיד! על הבוקר, על הצהריים, על הערב, ואפילו על הלילה (יש כאן כמה ציפורי לילה.. צוויץ...) כל אחת מאיתנו, בתורה, משגעת אותנו. ביחד אנחנו חבורה משגעת וניפלאה! שולחת לך נשיקות ומקווה שחוץ מאינפורמציה ועיצות שלחתי לך גם חיוך. (((((((((((()))))))))))) דורה.