ילדת יקרה

היי ממוש, לא את הכנסת אותי לחרדות, אני מודה לך על התשובות המהירות, פשוט התחושה שלי היא שאני לא מבינה כלום בנושאים האלה, וזה בעוכריי. לפני שנכנסתי לכל התהליך הזה, ידעתי שאני לא מבינה גדולה בכל מה שקשור לפריון, בעיות בפריון וכו', ואת הטיפול הראשון עשיתי "על עיוור", מה שהרופא אמר פשוט עשיתי... ואחרי הכישלון, חברה שלי המליצה לי על הפורום, ופתאום ראיתי שרוב הבנות כאן מבינות הרבה יותר ממני, הרגשתי "אהבלה" כזו, שלא מבינה כלום. זה קצת תיסכל, והתחלתי לקרוא חומר בנושא. עד עכשיו אני לא בטוחה שזה חכם מצידי, (אבל לפורום אני כבר מכורה...) כי כל אינפורמציה שנכנסת אליי מעלה את סף החרדות. אני את 36 בקרוב מאודדדדד ועד שהתחלתי הייתי מעין בת יענה שטומנת ראשה בחול, ופתאום התעוררתי בבת אחת, מבינה שהשעון מתקתק, וזה לא עובד כמו שחשבתי: "טוב, אני אתחיל טיפול וכעבור חודש אני בהריון". מצחיק, הא? מתסכל!!!! לפעמים פשוט בא לי לצרוח שזה גדול עליי... תודה על האינפו, ותודה שאת כאן.. חיבוק בת אל

בנוגע לבורות, ול"בת יענה" - לא תמיד מי שיודעת יותר נכנסת להריון קודם - למדתי את זה היטב על בשרי כאשר בטיפול ה-IVF הראשון הכרתי באסותא מטופלת נוספת של זיידמן מזן האהבלות המתקדם, כלומר לא רק בענייני פריון אלא בכלל - לא הבינה כלום וגם לא עניין אותה כלום, והאמת היא שהיא שעשעה אותי ואת בעלי במשך שעה ארוכה עם כל אימרות השפר בסגנון "לימור" שהיו לה (הפעם היחידה שצחקתי באסותא). ותנחשי מי נכנסה להריון בערך שנה וחצי לפני? יש יתרון, וגם חסרון, בכל הידע הזה שהאינטרנט נותן לנו גישה אליו... לפעמים אני מצטערת שלא נישארתי בורה (אבל טוב שלא, אחרת לא הייתי מכירה את כל הבנות המקסימות כאן בפורום). אני באמת מקווה שעם או בלי קשר למה שלמדת כאן, משך ההמתנה שלך לא יתארך... חג שמח יקירה!