מצב רוח ירוד

היי, אין שום דבר חדש....רק קצת מצב רוח. לא יודעת להסביר בדיוק. מרגישה תחושת חרדה שעולה מדי פעם וזה מתיש. האנרגיות שלי ירודות. אולי זה סוג של דכאון. לא יודעת...נמאס לי להשאב לתוך כל התהיליכים הרפואיים האלה כל פעם מחדש. אני לפני היסטרוסקופיה ביום רביעי, ושוב פעם בירוקרטיה, אח"כ המצב הזה שאני נתונה בידיים של רופא, שוב פעם הדקירות הכואבות, הזמן בביה"ח.....ורגשות האשם על זה שאני מתבכיינת (כי הרי זה למען מטרה קדושה...) אני משתדלת לתפקד אבל מאד מוחלשת.... דניאל.

היי יקירתי! המצבך מוכר לי ו את לא לבד יש לך פה בנות מקסימות ש תמיד מוכנות להבין אותך ו כול מה ש יש לך בלב תישפיחי פה . אני ידעת עד כמה זה מתיש אותך כול הרופאים אחיות מי סביבך בדיקות מעצבנות אני הייתי בסרט הזה שנתיים ו חצי ו בסוף תידעי ש מגיעה דבר הכי יקר בחיים זה היריון ש אחר כך תגידי כול מה ש תעברי זה רק למען התינוק המקסים ש יולד לך . אני מאחלת לך ש בקרוב מאוד תרגישי מציון ו סוף סוף תקבלי דבר ניפלאה ברכה מי אלוהים היריון .בקרוב בקרוב.! בהצלחה ש יהיה לך ו חג שמח

היי גרמת לי לבכות..... מילים של עידוד מאד מחזקות במצבים כאלה ואני מאד מודה לך על ההתייחסות. דניאל

חמודה! שמחתי ליקרוא ש נתתי לך כיצד עידוד. ו פעם הבא ליבכות רק מי שמחה מי היריון בקרוב. חיבוק לנה

היי דניאל, לכולנו מוכרות הרגשות שאת מתארת, התהליך הזה הרי לא פשוט לנו ובעיקר נפשית, אז קחי את הזמן שלך ומותר לך להיות קצת בדאון, אבל לא להרבה זמן!!!! תזכרי שכולנו כאן באותה סירה ואסור להתיאש כי באמת המטרה קדושה ומבטיחה שבסוף גם תגיע, שולחת לך המון חיזוקים ואופטימיות!!!!!!!!!!!!!! ((((((((חיבוק))))))))))))) רומי

מה אגיד לך, יקירתי, מוכר, מוכר, מוכר! אצלי זה מתבטא פחות בתחושות חרדה ויותר בתחושות של כבדות וחוסר אמביציה. אל תשכחי, יקירה, שאנחנו נמצאות בסיטואציה מאד לא נוחה ובוודאי שלא טבעית. קשה לנפש למצוא דרכים להתמודדות. ובשום אופן אני לא חושבת שיש מה להרגיש אשמה. שוב ושוב אני מטיפה פה נגד רגשי האשמה. לא מספיק קקה גם ככה? המטרה אכן טבעית, אבל כל הדרך הזו... אז עכשיו את מרגישה נמוך. מותר! ודרך אגב- הבירוקרטיה הזו יכולה לשגע גם בנאדם בסיטואציה הכי רגילה של החיים. בלי הסטרסס של הטיפולים. אז תרגישי מאד בנוח שאת מגיבה בלחץ. ומהנסיון שלי לגבי עצמי - ברגע שאני מרשה לעצמי להלחץ ומפסיקה להלחם ברגשות הטבעיים שלי- אני פחות לחוצה! יהיה טוף! באחריות! דורה.

מילים אמיתיות ויפות אמרת. אכן מרגישה נמוך ומאד קשה למצוא מקום נוסף בנפש לעוד ועוד התמודדויות מאד לא טבעיות ומייסרות. תמיד אומרים שאחרי כל קושי שעוברים יוצאים מחוזקים. אז יש לי הרגשה שמשהו בנפש שלי כבר קצת מרפה מהחוזק הזה. משהו בי רוצה לצרוח לעולם כמה קשה במקום הזה ושמישהו יבוא לעזרתי. אני מרגישה כרגע שאני חיה קצת בשולי החיים, מאד ממוקדת בטיפולים ובגוף שלי, ומרגישה קצת לא שייכת לעולם בו כולם עובדים ונכנסים להריון. מאד מאד מאד עייפה.................. אני בת 30 ומרגישה קצת בת 100. דניאל.

דניאל יקירה, מכירה כל כך טוב את מה שאת מתארת, אני מזדהה עם זה לגמרי. אני בתקופה כזאת עכשיו, ולכן (בין היתר) שוב לקחתי הפסקה, למרות שהשעון שלי מתקתק מאד בקול. מידי פעם אני נתקפת חולשה כזאת ורוצה את הגוף שלי והחיים שלי והזקיקים שלי וההורמונים שלי חזרה לעצמי. אחר כך איכשהו הכוח חוזר בלי שאני יודעת בדיוק מתי. אבל בתקופה שהכוח שלי נגמר ואני בהפסקה אני מנצלת אותה עד הסוף. כנראה שהגוף והנשמה שלנו תובעים את שלהם בנקודות מסויימות, ואחר כך יכולים להמשיך הלאה. אני חושבת שצריך לזרום עם זה (עד כמה שאפשר) ולהרשות לעצמינו גם את הנפילות האלה. אפילו בדרך למטרות קדושות יש תלאות. נשיקות(((((())))))

היי ניני, תקופה חראית, הא? ואין שום דבר שנוכל לעשות מלבד להמשיך..עם או בלי כח. רציתי לשאול אותך, כמה טיפולים עשית? (אני עשיתי 8 עד כה, בשנתיים וחצי). אני מאחלת לך שהמנוחה עכשיו שאת עושה תהיה מנוחה חיונית ואמיתית, שתחזיר קצת את הגוף לעצמו. שתתייחסי לנפש שלך כמו תינוק בפני עצמו שצריך אהבה ואת התנאים הטובים ביותר שתוכלי להעניק. אני מאד מאמינה בהקשבה אמיתית לעצמינו, לחולשות ולחוזק ולהתאים את הדרישות למה שאנחנו צריכות באמת. הלוואי שהחלום שלך ייתגשם במהירות. נשיקות ואהבה דניאל.