תודה רבה לכולכן - אני כבר יותר חזקה

בנות אהובות, אין לי מילים להסביר כמה התמיכה שלכן עזרה לי אתמול והיום... הדמעות יבשו והמוטיבציה עלתה... שמשברון כזה יפיל אותי? אין מצב!! (-; נכון שקשה כששנינו מובטלים, אבל התחושה אומרת שאוטוטו זה משתפר, והאופטימיות רק תורמת... דיברתי המון עם בעלי, משתדלת לא להציק, אבל באיזשהו מקום נראה לי שהוא שמח לצאת ממקום העבודה הזה, שבו הוא לא ממש בא לידי ביטוי.. אז גם אני שמחה בשבילו!! אתמול עשיתי אולטרסאונד לוודא שאין ציסטות וברוך השם אין, אבל הרגשתי קצת לא נוח עם הבדיקה, כי הרופא לא היה מאוד רגיש וזה היה קצת "בהמי". אין לי ניסיון רב עם כל הנושא, ובדיקות וגינליות.. אני יודעת שזה קצת מוזר, אבל עד לאחרונה לא ממש נחשפתי לזה.. האם זו תחושה נורמלית? זה לא היה נורא והרופא השתדל, אבל עדיין... אבל - הכי חשוב עכשיו זה להתמקד במטרה - הריון בריא!!! אז שוב, תודה לכל אחת ואחת על התמיכה, איזה כיף שאתן כאן!!! חג סוכות שמח אוהבת בת אל

בת-אל יקירתי בוקר טוב וחג שמח, אני כל-כך שמחה לשמוע שהתחזקת ואת מרגישה יותר טוב. תזכרי תמיד שלנו יש כוחות פנימיים להתמודד רק צריך להתחבר אליהם. בקשר לבדיקות הואגינליות כל-כך מבינה אותך. את לא צריכה לקחת אחריות על עצמך ואם את מרגישה לא נעים או כאב את צריכה לדבר על זה עם מי שבודק אותך שינהג יותר בעדינות. וכן זה לא תהליך קל, אבל את יקירתי נראית לי חזקה למדי להתמודד עם זה ועם כל מה שנקרה בדרך. מאחלת לך שהתמודדות הבאה תהיה עם תינוקי מתוק שלפעמים בוכה, רעב ורוצה את אמא. בת אל, צירפתי את כתובת הדואר האלקטרוני שלי שזו הכתובת שלי גם במסנג'ר. אשמח אם נמשיך את הקשר בינינו גם מעבר לפורום. בהצלחה וממשיכה לחזק את ידייך עם הרבה אנרגיות חיוביות. באהבה- לי

טוב לשמוע ממך - ונהדר לראות שמנשבת כבר רוח חיובית יותר ממך - ידעתי שהיא תגיע - ובצדק! יתכן מאוד שמה שקרה לבעלך בעבודה הוא רק טוב - נסגרה דלת אחת כדי לתת צ'אנס לדלת טובה ממנה בהרבה להפתח. בקשר לאולטרסאונד - קודם כל - חדשות טובות שאין ציסטות! ובקשר להרגשתך - תראי, זו שאלה לא פשוטה, שרק את יכולה באמת לתת עליה את התשובה. חווית מטמר האולטרסאונד החופר בתוכנו היא אף פעם לא מרנינה, אבל ניסיתי להזכר אם אי-פעם הרגשתי שהרופא "בהמי" כלפי בעניין הזה - והאמת שלא זכרתי מקרה כזה. מעבר לכך, היה לי רופא שהיה קצת בהמי בחלק המילולי של התורים שלנו - ובגלל זה גם עזבתי אותו - אבל דווקא בחלק הפיזי של הבדיקות הוא היה בסדר גמור. ההבדל מצוי בין הרופאים, אבל גם בין המטופלות - כל אחת באה עם מטען רגשי שונה, ואפילו רגישות פיזיולוגית לכאב שונה. איפה בדיוק עובר הגבול אצלך בין אי-נעימות צפויה לבין בהמיות שאין לסבול אותה - רק את תוכלי לדעת. חג סוכות שמח! נ.ב. באמת מוזרים הקווים האלה שיוצאים לך מתחת לשורות! איך את עושה את זה? (-;

אני גאה בך}{}{}{ לגבי התחושות בבדיקות הוגינליות למיניהן, נדמה לי שגם אחרי אלפי התנסויות ההרגשה אף פעם לא תהיה שגרתית, רגילה או סתמית. זה תמיד אי נוחות, מבוכה, רצון שיגמר, בקיצור- בעעע. אבל- קטן עלינו;) בהצלחה ממוש(((())))