עובר אחד עם 6 תאים ו- 20% פרגמנטציה

לא יודעת אם להחזיק בכלל... טוב החלטתי>>> התקשרתי שוב והודעתי שאני לא מחזירה אותו לא מוכנה לעבור את 7 מדורי הגיהנום >>> הזרקות, כדורים, ישיבה בבית, מלחמה נפשית, בשבל עובר כל כך חלש. כל כך מובסת כל כך פצועה שאפילו עדין לא הצלחתי לבכות.

הלוואי והייתי יודעת מה להגיד במצב כזה זה באמת לא קל מאד מבינה ללבך כל מה שאני רוצה זה לחבק אותך חיבוק גדול אוהבת ריקי

נורית בוקר טוב, מאחלת לך שתרגישי טוב ותאזרי כוחות להמשיך הלאה. אוהבת- לי

מאמינה שאת יודעת טוב מכולם מה טוב בשבילך, ואם זו החלטתך, שולחת לך הרבה הרבה חיבוקים ואנרגיות, ותקוות לשנה הבאה! מאחלת לך מכל ליבי, שכשתאספי את השברים, ותאזרי כח לפעם הבאה, שתהיה זו ברוכה, ומוצלחת, ותביא לך את המתנה הכל כר גדולה שלה את מחכה. הרבה אהבה, נועה.

אני מכבדת את החלטתך למרות שנראה לי שאני כן הייתי נותנת צ'אנס לעובר הבודד - כבר שמעתי על גרועים ממנו שהצליחו להקלט. האם החלטתך סופית? אני כל-כך מבינה את תחושת התבוסה והייאוש שלך. הלוואי שיכולתי להגיד לך שבקרוב זה יקרה, אבל שתינו יודעות למי ניתנה הנבואה... אני מקווה שתמצאי את הכוחות לבכות, ואח"כ לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה. (((חיבוק)))

לאחר שיחה לא נעימה שהיתה לי עם הרופא שבמהלכה הוא שאל מה יקרה אם העובר יתפתח לבלסטו' אז מה תעשי, תקפיאי אותו? ואני בתגובה עניתי למה את מדבר איתי על אולי ונגיד אם העובר יתפתח לבלסטו' נטרוף את הקלפים מחדש... בשלב זה תגובתו הייתה אז לא מפסיקים את התמיכה וממתינים עוד יומים (ליום החמישי של העובר שזה יום רביעי) אני מאמינה שהעובר חלש מידי ולא יצליח להתפתח לבלסטו' אבל אם העובר יצליח אני מחזירה אותו, ואם לא יתפתח אז אני חוזרת לטיפול מהיום עוד 6 שבועות....כלומר אחרי החגים. הולכת לבדוק אם נותרו מקומות לנסיע לירושלים היום ואם כן אז בין היתר ביקור בכותל אז עזרה מגורמי שמים לא יזיק. אם כל ההורמונים אני מרגישה שהגוף שלי מחפש הריון...אני ינסה להסביר...אני מרגישה כמו אישה אחרי לידה שבמהלך הלידה התינוק שלה מת ויש לי חלב ואין לה את מי להניק. טוף כנראה שתחרפנתי זה מהתמיכה שכוללת פרגניל אחת לשלושה ימים + אנדומטרין 2 ביום + בפרינובה 2 ביום...ממש נפוחה. תודה נורית.

איתך בכל החלטה((((())))

שיקרה איזה נס קטן ((((((())))))) נועה.