טיפולי הפריות

שלום לכולם בעוד כחודש אני צריכה להגיע לבית החולים תל השומר על מנת להתחיל את טיפולי הפוריות שלי קרוב ל- 4 שנים שאני עוברת טיפולים וביניהם עברתי 2 הפלות הראשונה נעשתה ממש בשבוע הראשון אחרי שכבר ידעתי שאני בהריון והשני נעשה קרוב לחודש רביעי. יש לי שאלה לגבי עתידי בבית החולים תל השומר ולכן אשמח לקבל קצת מידע על הכל כלומר למה לצפות. השאלה הכי חשובה שאיתה קצת אין לי מושג איך להתנהג עם החברה שעושה לי צרות צרורות וכל פעם אני נחנקת מחדש (ולהיפך אני כן בחורה שמנסה לדבר על מצבי אבל בכל זאת הליחשושים האלה עושים אותי חולה אשמח לקבל קצת תשובות לדעת מה לעשות במצבים כאלה כי אני ממש על סף ייאוש אשמח לקבל תשובה על כך. והלוואי שכל מי שמנסה שיילך לאותה בחורה בקלות.

לצערי לא יודעת לענות לך בקשר לתל השומר. אבל כן רוצה לנדות לענות לך בקשר לחברה. לא סיפרת איך בדיוק היא מציקה לך אבל אני יכולה להזכר בשלל דוגמאות מחברות, מכרות, שכנות וכו' שלי. אז אם את אומרת שהיא חברה, ושאת דווקא כן סיפרת לאנשים על מה שעובר עלייך, לדעתי פשוט תגידי לה שתפסיק. שזה מכאיב, שזה מציק ודי כבר. אולי היא חושבת שככה היא מראה התעניינות ולא יודעת בכלל שזה כואב לך? ואיך היא תדע אם לא תספרי לה? ואם לא הולך- פשוט להתרחק. אנשים שעושים לך רע ושאת לא חייבת להיות במחיצתם הם אנשים שאפשר לתפוס מהם מרחק. ככה לפחות אני עושה, כשלא עוזר לדבר ולבקש- אני מתרחקת. לא צריכה להיות בעונש בגללם. מקווה שתצליחו בקרוב להקלט להריון שיחזיק את כל תשעת החודשים ויגמר בלידה מוצלחת של תינוק בריא! דורה.

ברוכה הבאה לפורום שלנו. אני מקווה שתחילת השנה ותחילת הטיפולים בתל השומר יביאו לך מזל והצלחה. שמעתי דברים רבים וטובים על תה"ש ואין לי ספק שאת בידיים טובות. שאלת שאלה לא פשוטה בכלל - שאלה שאיתה מתמודדת כל מטופלת פריון. בכל שנות אי-הפריון שלי אני לא חושבת שהתחסנתי מהערה לא במקום של משהי - בין אם נעשתה בתום לב או ברשעות (כן, גם כאלה יש לצערנו). תמיד הרגשתי את הסכין ננעצת בלב. אבל בשלב מסויים קבעתי לעצמי כלל שאני נוקטת בכל אמצעי אפשרי על-מנת להגן על עצמי ועל רגשותי. זה אומר בפועל בעיקר לדעת להציב לאנשים גבולות - קודם כל לא לספר לכל העולם על הטיפולים, להתרחק מאנשים חטטנים, ואפילו כאלה עם כוונות טובות שלמרות כוונותיהם רק מעציבים אותך, או מעצבנים אותך בהערות טפשיות ("אם רק תרגעי תכנסי להריון"). ולפעמים אפילו להיות בוטה ולהגיד למישהו ששאל שאלה לא במקום: "סליחה, אבל אני לא מעוניינת לדבר על זה איתך. כשיהיה לי מה לספר לך אני מבטיחה לספר". כמו כן, נתתי לעצמי רשות, ואני "מרשה" גם לך ולכל שאר בנות הפורום הזה - להבריז חופשי מאירועים של משפחה או חברים אם אירועים כאלה גורמים לך צער. גיסתי הרתה וילדה פעמיים בזמן שאנחנו ניסינו, ולשתי הבריתות לא הלכתי (השנייה היתה יומיים לפני שאיבה!). דיברתי על זה עם בעלי (אחיה), הוא הבין אותי, תמך בי, המציא עבורי איזה תירוץ למשפחה והעניין עבר בשלום. אם תשדרי מספיק בטחון במעשייך ובדברייך החברה סביבך תקבל את זה, ואת תפגעי קצת פחות. (((חיבוקים))))