לילדת האוקינוס

את טענת כאן באחת מהודעותייך שיש לתרופות פיריון השלכות רבות מרחיקות לכת. את יכולה אולי לפרט אילו השלכות בטווח הארוך יכולות להיות לתרופות? האם יש חשש למחלות? או שמא מערכת הרביה כבר לא תעבוד טוב? אשמח לפירוט שלך- כי אני מתחילה להיות לחוצה יתר על המידה

שלום למטופלת, ראשית כל אני מתנצלת אם הלחצתי אותך. לא זכורה לי ההודעה הספציפית אליה את מתייחסת, אך חשוב להתייחס להקשרם של הדברים. אני מניחה שבאותה ההודעה עניתי לשואלת שהיתה לי הרגשה שהיא אינה מודעת לסיכונים שישנם בטיפולים. אני אנסה, בכל מקרה, לעשות קצת סדר בדברים, בתקווה שאוכל לתת תמונה כללית ברורה של השקפתי לגבי טיפולי פריון, ואני חוזרת ומזכירה שאינני רופאה: טיפולי הפריון כוללים פעולות חודרניות שונות ותרופות פריון הכוללות שילוב כזה או אחר של הורמונים. הנחת היסוד היא שגוף בריא של אישה מבצע פעילות הורמונלית קבועה ושומר על איזון הורמונלי מסויים. הורמונים משפיעים על כלל תפקודי הגוף (לא רק של מערכת הרבייה) - וקטונתי מלתת הסבר מקיף על תפקידם של ההורמונים בגוף - אם תרצי תפני לחומר כתוב באינטרנט או בספריה. אבל מה שחשוב לכל מטופלת פריון לזכור תמיד - זה שברגע שמכניסים לגוף הורמונים - הדבר כרוך בהכרח בשינוי האיזון הקיים - שינוי שיש לו השלכות שונות על תפקודי הגוף (ומנסיוננו הכאוב גם הרגש) של המטופלת. מכך אני מסיקה שתי מסקנות, ואותן אני חוזרת ואומרת תמיד בפורום זה: א. כשעולה לראשונה האופציה של כניסה לטיפולי פריון, יש לשקול אותה בכובד ראש, תוך התייעצות עם רופא המומחה בתחום הפריון, ולא לרוץ מהר רק בגלל שכבר רוצים להרות אתמול. יש מקרים בהם זוג לא יוכל להרות ללא טיפולים, ואז צריך לפנות לטיפולים ומיד. לעומת זאת יש מקרים בהם עדיפה הסבלנות על החיפזון, ובעיקר - צריך לזכור שלטיפולים יש מחיר. ב. כאשר מתקבלת ההחלטה לפנות לטיפולי פריון, יש להקפיד ולפנות לרופא שהוא מומחה לפריון ולא לרופא נשים רגיל, משום שתחום הפריון, שוב, הוא תחום מורכב הדורש מומחיות ואל לנו להפקיר את גופנו בידי חובבנים. לצערי נתקלתי במקרים רבים של רופאי נשים שנכנסים לתחום הפריון בלי להבין בו. לגבי ההשלכות עצמן - תראי, יש המון, ואם את קוראת באופן קבוע בפורום בוודאי נתקלת כבר בחלק מהן לפחות. אני חושבת שכשפונים לרופא טוב הסיכונים יורדים באופן משמעותי, אך עדיין קיימים. לגבי השלכות לטווח ארוך - יש מחקרים שהצביעו על קשר בין תרופות מסויימות המשמשות בטיפולים לבין סוגים שונים של סרטן, אבל למיטב הבנתי המחקרים הללו עדיין לא חד-משמעיים כי נכון להיום עוד לא עברו מספיק שנים של טיפולי פריון בהיקפים נרחבים מספיק כדי שניתן יהיה לאמוד את נזקיהם לטווח ארוך. אני מניחה שעוד 20 שנה נהיה חכמים יותר, אבל למשתתפות הפורום כיום זה כבר לא יהיה רלוונטי... ההגיון הבסיסי שלי אומר שהפרת איזון כימי בגוף באופן רציני ומשמעותי ולאורך זמן היא דבר לא רצוי. זה לא אומר שאני לא אפנה לטיפולים (עובדה שפניתי) - אלא רק שאקפיד לנקוט בכל אמצעי הזהירות העומדים לרשותי ושציינתי אותם בפנייך. למה הדבר דומה? ניקח לדוגמה תאונות דרכים. כולנו מודעות לסטטיסטיקות העצובות שלהן, נכון? ומה אנחנו עושות עם זה? זה מה שאני עושה: קודם כל, אני לא אכנס סתם לאוטו ואסע - רק אם יש לי סיבה טובה לסוע לאנשהו. ואם אני כן מחליטה לסוע, אני אנקוט בכל אמצעי הזהירות: אחגור חגורה, אסע ע"פ החוק, אוודא שהרכב שלי תקין ואתרחק מנהגים משוגעים וממשאיות עד כמה שאפשר. ומעבר לכך - אקווה לטוב ואדחיק את המחשבות המפחידות... כזו בדיוק היא גישתי לטיפולים: א. אם לא חייבים - לא עושים. ב. אם עושים - מקפידים על כל כללי הזהירות, ו-ג. מקווים לטוב... בהצלחה - ולא צריך להלחץ - רק להזהר....

את יכולה לציין איזה תרופות הורמונליות הוזכרו כעלולולת לגרום למחלת הסרטן בטווח הארוך? האם לדעתך התרופות ההורמונליות יכולות לפגוע באיזון ההורמונלי של הגוף? - כלומר לאחר שימוש בתרופות הגוף לא ידע לייצר את התהליך המחזורי הסדיר ללא תרופות ועוד משהו - שאת אומרת השלכות לטווח רחוק שלא יודעים עליהן היום, האם זה אומר שאחנו שפנות ניסיון ובעוד 20 שנה רק נדע אם התרופות הללו השפיעו עלינו ואז כבר לא יהיה למי לפנות?!