ביצית מגורגרת

היי, מחפשת מישהי בפורום עם בעיית ביצית מגורגרת. מעוניינת לדעת על הפרוטוקולים, האם ניתן לשפר את הבעייה. האם יש מישהי שהרתה עם ביצית מגורגרת? אני אחרי טיפול 8 שלא הצליח. היום היינו בשיחה לקראת הטיפול הבא ונאמר לי שבפעם האחרונה ניצפו אצלי ביציות מגורגרות, דבר שלא הופיע בכל טיפול. ד-י-כ-א-ו-ן! נמאס לי לבכות, נמאס לי מתחושת הפגם הזו. אשמח לתגובות. דניאל.

היי שניאל, ממה שאני יודעת ביציות מגורגרות הן לא תופעה מתמשכת אלא לרוב חד פעמית, חוץ מזה אני מבינה שיש אחוז יפה של הריונות למרות הגרגור. אל תשקעי לתחושות של פגמים וניתוחים יקירתי, זה מבחינתך פרמטר נוסף לאיכות הביציות שלא בהכרח מנבא כישלון בטיפול! אני לא מכירה את הסיפור שלכם, או הפרוקוטול, אבל אני מניחה שמבחינה רפואית את בידיים טובות? ספרי קצת אם בא לך ואני איתך((()))

היי ניני אני חושבת שאני בידיים טובות. אני אחרי מסע מפרך של שמונה טיפולים, בשלושה מקומות שונים. כיום אני אצל רופא שהמליצו לי עליו בחם רב. הוא באמת הצליח להשיג אצלי את התוצאות היפות ביותר. אחרי השיחה היום, שוב הדיכאון השתלט..ביציות מגורגרות ויש לנו גם בעיית זרע. עכשיו אני מופנית שוב להיסטרוסקופיה אבחנתית (מה שעשיתי לפני שהתחלתי בכלל את הטיפולים). מה יהיה??? הזמן לא עוצר, אני משועבדת לבדיקות, לבי"ח, למעקבים, לטפסים, לטלפונים, לבירורים, וזה פוגע לי באופן משמעותי באיכות החיים. אני בת 30, לא עובדת בגלל שאני מותשת ואני לא יודעת איך אפשר לעבוד כשהטיפולים האלה הם עבודה מפרכת בפני עצמה... בכל מקרה, הטיפול הבא יהיה במחזור טבעי בכדי לדעת איזה סוג ביציות אני מייצרת, מגורגרות או טובות, ואקבל רק אוביטרל לפני השאיבה. פשוט מייאש.המצב מסביב במדינה הזו לא תורם. אני מרגישה שנעשה לי יותר ויותר קשה. וזאת בלשון המעטה. אוווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!! דניאל.

הי חמודה גם לי יש בעיה של ביציות מגורגרות ואני עכשיו בטיפול רביעי אצלנו זה התחיל מבעית זרע אצל בעלי (זרעונים ללא תנועה) ותוך כדי הטיפול התגלה שהביציות שלי מגורגרות הרופא שלי אמר לי שהפרוגרסטרון שלי גבוה מידי וכנראה שזו הסיבה לגירגור בביציות כרגע אני מקבלת דמקטזון שאמור לשפר את המצב התחלתי פרוטוקול חדש בכל מקרה אין סיבה להתייאש, פשוט להמשיך עד שיצליח מאחלת לך הצלחה מכל הלב מחבקת ריקי

היי ריקי- תודה רבה ששיתפת ועל העידוד. אני מרגישה שמטיפול לטיפול נהיה לי יותר קשה. כל פעם משהו חדש. הבדיקות הכואבות, עכשיו אני מופנית להיסטרוסקופיה בפעם השנייה, נמאס לי כבר מכל הידיים האלה שחודרות אליי, נמאס לי מהבירוקרטיה, נמאס לי מהלחץ הסביבתי, שכולן בהריון, כולן יולדות ואני צריכה לשמוח בשמחתן, אני מרגישה בצד האפל של החיים...למרות שאני לא בדיכאון. פשוט הכל קשה כל הזמן. איך את מתמודדת?..אגב, בת כמה את? אשמח מאד לשמוע ממך שוב, דניאל.