מה באמת חשוב ?

היי בנות , לפני שעה קלה חזרתי מבית החולים מביקור חברה שלי , אמא לשלושה בנים , וחולת סרטן , לא עלינו לא עלינו , פתאום מצבה הדרדר והגידול תקף את עמוד השדרה והיא חצי משותקת , מצמרררררררר לפני שהתגלתה המחלה תמיד אמרתי לה : איזה כיף שיש לך שלושה בנים , מה עוד אפשר לרצות מהחיים האלה ? היא כמובן יודעת שאני בטיפולי פוריות ומכירה את כל הסיפור . והיום כשהייתי אצלה ונסיתי להתנהג כמו חזקה ותומכת פתאום הגיעו הילדים שלה לביקור נכנסו וחיבקו אותה שלושתם ביחד , וכאן נשברתי , לא יכולתי יותר להעמיד פנים !!!!! ואחרי כמה דקות היא הסתכלה לי בעיניים כזאת גיבורה וחזקה ואמרה לי : אני יודעת מה עבר לך בראש , ורוצה שתחשבי חיובי , אני עוד אנצח את המחלה הזאת ואחזור הביתה לילדים שלי , ואלמד אותך מה באמת חשוב בחיים האלה ולמה חשוב להעריך את מה שיש לך , ולהפסיק לבכות על מה שאין לך !!!!!!!! התביישתי מול אומץ הלב הזה !!!! והמשכתי לבהות בה כמו מטומטמת ואלף ואחת מחשבות עוברות לי בראש בלי לומר כלום ......אבל בתוך תוכי ידעתי ונדמה לי שגם היא ידעה שמה שלא יהיה הסוף של הסיפור הזה המשפט שלה , ההתנהגות שלה , האומץ שלה שינו לי את החיים לנצח , ולעולם לעולם לעולם לא אחזור להיות אותו בן אדם ... בנות , את המסקנות שלי הסקתי כבר , ואני אמשיך להסיק כל יום עד סוף חיי , מה דעתכן ? מה אתן חושבות ?

שרק, ואך ורק, בריאות היא שחשובה. כי היא תביא לנו את הכל. את הכח לעמוד בפני מכשולים, את תעצומות הנפש לגבור על כל מהמורה ולשמור גם עליה (הנפש) בריאה, את השכל הישר לראות מה נכון ומה לא, את העיניים והחושים שיובילו אותנו אל הנאות החיים וכו וכו. מאחלת לך ולכולנו, להיות מספיק בריאות תמיד, כדי שנוכל לראות כל בוקר מחדש את היפה והטוב שנמצא בתוכנו וסביבנו. אוהבת, נועה.

מיה יקרה, ראשית כל ולפני כל דבר אחר - אני רוצה לשלוח מכאן אנרגיות החלמה גדולות לחברתך האמיצה, וחיבוקים חמים לשתיכן. אני רואה את הדברים בצורה קצת שונה ממך. גם לי יש חברה טובה, אם לשני ילדים (שנהרו בקלות), המתמודדת עם סרטן כבר קרוב לחמש שנים, עברה ניתוחים, טיפולים קשים, ועדיין קשה לדעת מה יהיה. וכולה בת שלושים וקצת. יש לה גם היסטוריה רעה מאוד במשפחה עם זה - לא אכנס לפרטים, בואי רק נאמר שאין לה הורים וגם מעט מאוד קרובי משפחה שהמחלה הארורה הזו הועילה להשאיר לה בחיים. עברנו ביחד טיפולים... אני טיפולי פריון והיא טיפולי סרטן. היינו ביחד ותמכנו זו בזו לאורך כל הדרך, ואני עדיין תומכת בה כמובן. מעולם לא חשבנו לעשות השוואות בין הטיפולים של שתינו או השלכות. כל נושא לגופו, כל "תיק" שנפל עלינו הוא נורא בפני עצמו ולא צריך להמדד לפי כל קנה מידה אחר. חשוב להודות על כל מה שיש לנו בחיים, זה נכון, אבל אני לא מקבלת את זה שלאשה שרוצה ילד ולא זוכה לו אין לגיטימציה לכאוב את ה"אין" הזה שלה, שכואב ושורף לה בנשמה כל יום, כל שעה, במשך שנים. הרי גם כאן מדובר בשאלה של חיים - חיים של ילדך העתידי. מעבר לכך, לפי אותו הגיון של "לשמוח על היש ולא להצטער על האין", אפשר לומר גם שאדם שחלילה נוטה למות בדמי ימיו לא אמור להיות עצוב - עליו לשמוח על אותן שנים יפות שהיו לו ולא להצטער על אלו שלא יהיו לו. ומן הסתם זה לא כך.... אני כן מעריצה את אומץ הלב של חברתך, ואת יכולתה לשאוב כוחות מילדיה ומחברה טובה כמוך - לספוג מכם את האהבה שתתדלק את הנחישות שלה לנצח את המחלה האיומה. ואני מאחלת לה שאכן כך יהיה, ובמהרה. אך כל זה לא קשור לעצב ולכאב הלגיטימיים שלך על אי-הפריון - את לא מטומטמת ובטח שאין לך במה להתבייש. ((((חיבוקים)))

דברים כאלה תמיד מחזירים לפרופורציות ואפילו גורמים לנו להרגיש מגוחכים במה קיטרנו עליו או בכינו עליו או קינאנו לגביו. אבל באותו זמן חשוב לזכור שאי אפשר לחיות כל הזמן בחרדה ממה שעלול לקרות, וחלק מהדרך שלנו לשרוד בעולם חסר ודאות הוא לקוות את התקוות שלנו, ורצות את מה שחסר לנו, ולקנא במה שאין לנו, בלי להיות כל הזמן תחת איום שתכף נאבד הכל. מקווה שתקחי מזה את הפרופורציות אבל בשום אופן את תייסרי את עצמך על החלומות שלך אוקיי?}{}{ אוהבת

שמחתי לשמוע דעות לכאן ולכאן , ורוצה לומר לכן שעכשיו אחרי 24 שעות מאז המקרה יתכן שעיכלתי את הדברים יותר טוב , במיוחד אחרי לילה ארוך ללא שינה ... אכן אני השתניתי לנצח , לא הפסקתי לרצות את מה שאין לי ולא הפסקתי לכאוב את האין , אבל הדברים לקחו מימדים אחרים , נכנסו קצת לפרופורציה אני מעריכה את החיים יותר , מעריכה את האפשרות להישבר ואת הזכות לקום ולהמשיך הלאה שאין אותה להרבה אנשים !!!!!! ולילדת רוצה לומר שבהתחלה עצם ההשוואה ממש הביך אותי והשאיר אותי קצת המומה , ולא ידעתי איך לאכול את זה , אבל עכשיו אני נוטה לחשוב שאני רוצה לחיות את החיים שלי ולהרגיש אותם בכל הצדדים שלהם אם זה אכזבה ואם זה נצחון בלי לפחד לאבד אותם !!! ולמרות שאסור לי לשכוח להעריך את מה שיש לי אני עדיין רוצה להשיג את מה שאין לי וזה לגיטימי !!! מודה לכן , מיה 2

חשבתי הרבה על השאלה שלך, מה באמת חשוב. דווקא לא חשבתי על ההשוואה. חשבתי מה באמת חשוב לי? ואני חושבת שגם את יכולה להסתכל על זה ככה. מה באמת חשוב לך עכשיו בחיים? תשאפי אליו ותנסי להשיג אותו! ואל תעשי השוואות. זה לא הוגן כלפייך. אני מבינה שהחברה שלך דיברה מתוך המאבק שלה, אבל גם היא לא הוגנת בהשוואה שלה. כל אחד מאיתנו חווה את הכאבים שלו ואי אפשר להשוות. כל אחד יוצא בחיים שלו למאבקים שונים. שמצריכים אמצעים שונים ואת כל הכוחות. ולכל אחד יש כמות אחרת של כוחות. הכי קשה בשבילי יכול להיות קלי קלות בשבילך, או להיפך. תלוי במה. לך יש את המלחמה על הילד. וככה זה. אולי כבר הבנת מדבריי שאני לא אוהבת השוואות. אז מה שבאמת חשוב בחיים זו שאלה לא הוגנת לדעתי. לדעתי השאלה היא- מה באמת חשוב לך בחיים? עכשיו לכי ותלחמי על זה! צר לי על הפלספנות... את התחלת (-: שלך, דורה.

זה המפתח לחיים בכלל! ל ק ב ל הכל! עליות ירידות, זה חלק מאיתנו, ואם אנחנו לא נאהב ונקבל את עצמינו עם ה כ ל, אז מי? (העוברים בטח שלא...) המשך שמח ליום יותר טוב! נועה.