בררר איזה פחד

בנות יקרות שלום, היום התפרסמה במוסף הארץ כתבה גדולה על הקשר האפשרי בין התפתחות סרטן השד לבין נטילת איקאקלומין. מסתבר שקיים קשר סטטיסטי, בעיקר אצל קבוצת הנשים שמטופלות בשל סיבות שאינן הורמונליות: סיבות מכניות (למשל סתימת חצוצרות), בלתי מוסברים ובעיות זרע. כמובן שהממצאים אינם חד-משמעיים, ויש גם מחקרים ששוללים את הקשר. עם זאת משכו את תשומת לבי דבריו של פרופ' הרולד ברנר, שניהל במשך שנים רבות את המכון האונקולוגי בתל-השומר, שאומר: "על סמך מראה עיניים, ועל סמך נסיון של 40 שנה באונקולוגיה, אין לי ספק שיש קשר של גורם ותוצאה בין טיפולי פריון לסרטן השד .... כשמאות נשים נכנסות אליך, ואתה רואה כמה רבות מהן היו בעבר בטיפולי פוריות, אתה פשוט לא יכול שלא לעשות אחד ועוד אחד..." כמובן שאין בכוונתי להכניס לפאניקה את בנות הפורום, ובכל זאת חשבתי שראוי שוב להעלות את הנושא, על-מנת שכולנו נהיה מודעות ונערוך את כל הבדיקות המתבקשות. מה שאני מנסה לומר, וזה די קשה לי, הוא, שהכנסנו את עצמינו לקבוצת סיכון, ועלינו להיות מודעות ולפעול בהתאם. חשוב עוד לציין, שאמנם הכתבה התייחסה בעיקר לאיקאקלומין, אבל בהחלט לא צריך להיות אדישים להשפעות שליליות אפשריות של תכשירים אחרים שאנו מקבלות. אלה עדיין לא נבדקו. חשוב לי לכתוב את הדברים, הרי אתן יודעות שאני בדרך כלל סמויה לחלוטין, על-מנת שוב לומר את שנאמר פה כבר מזמן מפיה של ילדת ואחרות: אנא, אל תרוצו לטיפולים מרובי תרופות אם קיימות אפשרויות אחרות. מצו כל שלב, כולל שלבים כירורגיים, למשל פתיחת חצוצרות, לפני טיפול תרופתי. לאלה שאין להן ברירה, אנא בואו נשמור על עצמנו ככל האפשר ונבדק, אפילו שזה לא נעים, ואפילו מפחיד. זה יכול להציל חיים. סליחה על פרץ ההפחדה, אבל חשוב, חשוב מאוד! שלכן, הסמויה

היי סמיוה! לגביי הכתבה ב עיתון ש פירסומה לא מיזמן כן זה נכון ביקשר ל איקאקלומין גם גונל ו שר הדברים ב שימוש ממושך יכולים ליגרום נזק כזה. איתך אני מסכימה מאוד לא צריך לרוץ ל טיפולים ישר עם יש אפשרות ליפתור בעיה או סיבה כול שהיא כמו "לא מוסברים" אפשר לנסות גם ב רפאוה משלימה ב עזרת צמחים מרפאה כמו ש אני עושה עכשיו. לגבי שד צריך ל כול אשה ש עושה טיפולים פוריות לגשת ל בדיקת ידנית אצל כירורג שד כול חצי שנה (ו לא ישר לרוץ לממוגרפיה ) כחה גם אמר לי כירורג שד לא מיזמן הייתי אצלו. ש יהיה לנו כול טוב היקר מתרה שלנו להגיעה ל היריון בריאי ו תקין לכולנו. בהצלחה

אכן צריך להיות ערניות , ולעשות בדיקות בהתאם גם אני חושבת.. רומי

כמובן שאני מסכימה עם רוח דברייך בכללותם, לגבי נקיטת זהירות בטיפולי הפריון וכמובן שלגבי עריכת בדיקות שד תקופתיות לכל אשה ואשה. אבל רציתי לתקן אי-דיוק במה שכתבת שעלול להטעות - ניתן היה להבין מדברייך כאילו אני המלצתי לפנות לפעולה כירורגית (כמו פתיחת חצוצרות) בטרם פונים לטיפול תרופתי - ואני מעולם לא אמרתי כזה דבר וגם לא חושבת כך בכלל. להיפך - גם פעולה כירורגית עלולה להיות מסוכנת ולגרום לנזק בלתי-הפיך! מה שאני תמיד אומרת זה שצריך לנקוט במשנה זהירות, לקחת אחריות על גופך ולא לרוץ לטיפול "כבד" במקום בו טיפול קל יותר (או פשוט עוד קצת סבלנות) עשוי לעשות את העבודה. צריך להבין שטיפולי פריון לא נועדו כדי לעשות קיצורי דרך למי שסבלנותה פגה והיא כבר לא מוכנה שעוד שכנה או גיסה תהיה בהריון והיא עדיין לא! אלא שמדובר בטיפול תרופתי שסיכון בצידו, ושיש להכנס אליו רק כאשר אין דרך אחרת להרות, ולא רגע לפני זה. כאשר מתייחסים בצורה כזו לטיפולים, אין סיבה להכנס להיסטריה מכתבה כזו או אחרת שמתפרסמת מעת לעת בתקשורת, שכן כל דבר שאנחנו עושים בחיים - החל מעצם יציאתנו מהבית בבוקר - כרוך בסכנה... הרעיון הוא פשוט לא להכנס לסיכונים מיותרים, ועל זה אני תמיד מדברת.

ילדת שלום, אני מקבלת את ההערה. מובן שגם פעולות כירורגיות עלולות להוות סיכון, שהוא לעיתים מיותר. נדמה לי שבכתבה, וזו גם היתה כוונתי, התייחסו באמת לקיצורי דרך תרופתיים, או קפיצה להפריה חוץ גופית בשעה שפעולות כירורגיות פשוטות, יחסית, יכלו להביא לפתרונות טובים יותר, כגון הפריה טבעית או הזרעה. צר לי אם השתמע מדברי שזו המלצתך, כמובן שהתייחסתי לרוח הדברים, ולא באופן ספציפי לחלק הכירורגי, שגם אני איני דוגלת בו כקיצור דרך, אלא כשלב שיש למצות אותו במקרים מסויימים לפני IVF. בברכת יום נעים, הסמויה