מגיע לי !! :(

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

25/06/2006 | 10:28 | מאת: מיה 2

בנות יקרות כרגע דיברתי עם המעבדה לברר מה מצב העוברים שהשארנו לגדל לבלטוציסטים , ועולמי חרב עלי : כולם לפחחחחחחחחח. אף אחד ,אבל אף אחד מתוך השישה לא התפתח (0), זה מה שקורה כשמהמרים זה מה שקורה כשמתחכמים זה מה שקורה כשלוקחים את ההחלטה השגויה ומתעקשים בטפשות. אני כועסת על עצמי, ובוכה ... האובדן כזה גדול שאני לא מסוגלת לצאת מההלם הזה !!! איך מתוך כל ההפריות שהם באיכות טובה ועם סיכויים טובים לא יצא שום דבר ?? אומנם הוחזרו לי שלושה , אבל אני כבר יודעת מה יעלה בגורלם , מצטערת שנשברתי, חשבתי שאני אעמוד בכל, אבל זה כואב , לא רוצה להרגיש ככה רע , אני לא מרשה לי , יש לי שלושה עוברים ברחם שאני צריכה לחשוב עליהם גם ולדאוג שירגישו רוגע ושלווה, אבל מה שקרה הוציא אותי מהכלים, הייתי כל כך אופטימית, ופינטזתי על עוד החזרה, והתחלתי לתכנן מה לעשות עם השאר... ועכשיו , כלוםםםםםםםםם. אני הולכת לי , לקבור את עצמי איפשהו...במיטה , על הספה, על הריצפה ..לא משנה.

לקריאה נוספת והעמקה
25/06/2006 | 11:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא מגיע לך שום רע. אף פעם! ועכשיו בואי ננגב רגע את הדמעות, ונחשוב צלול: היתה לך החזרה. הוחזרו שלושה עוברים. שלושה עוברים זה נפלא, לא צריך יותר. רצית שיהיו גם בלסטוציסטים, ציפית לזה, נכון. א-ב-ל.... מה באמת את רוצה? בלסטוציסט, או תינוק חי ובריא? מה שאת חווה כרגע הוא חוויה כואבת ומוכרת היטב לכל קונטרול-פריקית באשר היא (ואני הייתי האמא של הקונטרול פריקיות פעם, וחווית אי-הפריון והלידה המוקדמת היא זו ששינתה אותי לגמרי) - חווית אובדן השליטה - התהליך לא מתנהל כפי שציפית!!! יקירתי, בואי נרפה רגע מהמושכות, כי הן ממילא לא נמצאות בידינו. איך את יודעת שקיבלת החלטה שגויה? איך את יודעת מה היה קורה "אם"? אולי היה מתרחש התרחיש הבא: היה בלסטוציסט יפה, אפילו שניים. היו מחזירים לך אותם. היית נקלטת עם שלישיה. ומאבדת אותה בשבוע 20. או עושה דילול ומאבדת את ההריון. או, או... סליחה על הבוטות, אבל זוהי המציאות הקיימת, והיא בהחלט נושכת. וזה נכון לגבי כל החלטה: כמה עוברים להחזיר? האם לגדל או לא לגדל לבלסטוציסטים? האם לעשות דילול? החלטות קשות שאין שום דרך להמנע מהסכנות האיומות הכרוכות בחובן. אז אל תצטערי על מה שלא היה, כי את לא באמת יודעת מה "הפסדת", או "הרווחת" - אלו הם החיים, וזה בולט במיוחד בטיפולים. כולי תקווה שהעוברים שהחזירו לך יעשו את העבודה, תתמקדי בהם בינתיים ובבקשה אל תכעסי או תאשימי את עצמך על דברים שאין לך מושג מה היו מביאים לך. אני מקווה שאני לא נשמעת כנוזפת בך - זה הכל מאהבה((((חיבוק)))

25/06/2006 | 11:30 | מאת: רומי

היי מיהלה קודם כל אני מצדדת בכל מה שילדת כתבה לך ורוצה קצת להוסיף מבעייתנו המשותפת שהיא הזרע, ברוב המקרים של בעית זרע הסיכוי לגדל בלסטוציסט הוא מאוד נמוך וזאת ראיתי רק עפ"י נסיוני, תחשבי שהיו לי 7 שאיבות (שבכל שאיבה הפגזתי לול מכובד..) וסה"כ בלסטוציסטים היו 3!!!! מכל השאיבות...וכך הגעתי למסקנה ולא ציפיתי כלל לבלסטוציסט אלה לתקווה שמה שהחזירו לי פשוט יגדל ויצמח לו.....ולכן בואי לא נקדים את המאוחר ונתרכז ב-3 החמודים שאצלך ברחם עכשיו ונחזיק להם אצבעות חזק חזק!!!!! שלך רומי

25/06/2006 | 14:15 | מאת: שירה שירים

מיה מתוקה, קודם כל, באמת חבל שהבלס' לא צלחו, אך מצטרפת לכל מילה של ילדת. ישנם דברים שהם מעבר לכוחותינו לכוון או להבין, ושאלת ה"אם" אינה רלבנטית בדיעבד. ובכלל, החיים רצופי "הימורים" ודברים שאינם באמת בשליטתנו.. ואולי דווקא מעז ייצא מתוק... חכי תראי. הכי חשוב, באמת, יש לך שלושה (!) שמחכים להזדמנות שלהם. אז תני להם את מלוא הצ'אנס, מבלי לבכות על אחיהם שלא שרדו.. מחזיקה לך אצבעות מכל הלב. שירה

25/06/2006 | 16:24 | מאת: שירלי 123

מיו'ש אל תיבכי ילדתי , בסוף ננצח תהיי מאושרת אם מה שיש לך , יש לך 3 יפים עוד עשרה ימים שתינו נחגוג מסיבת בטא ; - ) מבטיחה . צאו' חיבוקי 123

25/06/2006 | 16:57 | מאת: לנה

מיה חמודה! אני ידעת עד כמה זה עצוב לך! אבל מתוקתי את לא אשימה את לא רופאה אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה עם עוברים. על תיכחי את זה כול כך קשה ללב . תיראי כמה בנות פה ו מנסות ו מנסות בסוף אני מפתיחה זה יגעיה ב גדול . אני מאחלת לך פעם הבא ליבכות רק מי אושר מי שמחה ש יהיה ב קרוב אצלך . שולחת לך חיבוק גדול

25/06/2006 | 18:12 | מאת: ניני

תפסיקי לייסר את עצמך(((()))) לאף אחד אין ביטוח על אף טיפול, ואת ניסית משהו מתוך מחשבה ואמונה ותקווה ולא מתוך זלזול ומשחק. תדאגי לשלות המוסקיטרים עכשיו, תני להם להשתרש ולהוכיח לך שאחרי הכל הטיפול הזה כולו היה לטובה. בהצלחה יקירתי}{}{}{

25/06/2006 | 20:11 | מאת: מיה 2

היי טוב עכשיו נגמרו לי הדמעות, והרבצתי שינה עמוקה של שלוש שעות ,וקמתי עם כאב ראש אבל יותר רגועה.. ובכן קשה לדעת אם מה שקרה לטובה או לא אבל הייתי רוצה להאמין שיש סיבה טובה שעומדת לה מאחורי כל זה , יש איזשהו היגיון או סדר סמוי שאני עוד לא יודעת ואולי אני אדע עוד שבועיים , מעדיפה לחשוב ככה , נוח לי לחשוב ככה כדי לשמור על השפיות שלי כדי לייחס משמעות וערך לדברים כי אם אין שום משמעות והכל קורה סתם אוי ואבוי .. טוב תעזבו אותכן מהפילוסופיה הזאת ואני מודה לכן על "הנזיפה" שהכניסה את הדברים לפרופורציה הנכונה, הרי אחרי הכל אני רוצה תינוק אחד בריא , ויש לי כבר ברחם פוטנציאל לאחד כזה , ואני לא רוצה לאבד גם את התקווה הזאת. בנות , זהו אני אתגבר , ובעזרתכן אני אשרוד גם את זה . אוהבת ומעריצה אותכן , מיה 2

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה