הפלה טבעית

שלום,בשבוע 21 להריון הפלתי לאחר שכנראה אני סובלת מאי ספיקת צוואר הרחם.בעבר היו לי 2 הפלות יזומות וזאת היתה לא מרצוני.השאלה היא האם היה צורך להפנות אותי לבדיקה מקיפה של צוואר הרחם ע"י הרופא נשים שלי שהיה מודע להפלות שעשיתי כדי למנוע הפלה ? האם נכון הדסר שלא היתה שום אפשרות לדעת שאני סובלת מזה עד שקוראת הפלה? אני רק רוצ הלדעת האם היתה לרופא נשים שלי איזשהי אפשרות למנוע את ההפלה אולי אפילו ע"י בדיקות ווגינאליות בשבועות הראשונים להריון,דבר שהוא לא ביצע כלל?

שלום לך אנונימית ראשית, צר לי ובטוחני כי לכל הקוראות על החוייה הקשה שעברת. המניעה של הפלות של השליש השני הנובעות מאי ספיקה של צוואר הרחם נותרה בעינה כאחת האתגרים הקשים ברפואת נשים . עד היום אין בדיקה אבחנתית חד משמעית של אי ספיקה של צוואר הרחם וישנם ויכוחים רבים על הריטריונים לאבחון וטיפול. אמנם שני הםלות יזומות מהוות גורם סיכון להלפה שכזאת, אך כמובן נשים רבות עם היסטוריה כמו שלך ממשיכות בהריון בהצלחה עד למועד ואפילו עד שבוע 42. במקרים של אבחון אי ספיקה של צוואר הרחם מבצעים תפירה כירורגית של צוואר הרחם בסיום השליש הראשון של ההריון. תהליך זה בפני עצמו לעתים מעורר התכווצויות, דימום, ופתח לזיהום. לעתים כאשר אשה שעברה תפירה של צוואר הרחם מפילה איננו יודעים לענות באם מדובר ב"למרות התפר" או "בגלל התפר". בכל מקרה, לאחר שתתאוששי קלות, ובטרם תתכני את ההריון הבא, רצוי להשלים הערכה של חלל הרחם והצוואר על ידי צילום רחם או היסטרוסקופיה. בהריון הבא, בין אם תעברי תפר צווארי או לא, בהתאם למה שתחליטי יחד עם רופא/ה מטפל/ת, תעברי עמקב תכוף של צוואר הרחם במיוחד בשליש השני מקווה שתכתבי לנו פה בעוד שנה על לידה מוצלחת בהצלחה דר' דליה אדמון

לאנונימית ,שלום רב פנית אומנם עם שאלה בנושא מניעת ההפלה אך לאחר שקראתי את מכתבך רציתי להתייחס גם להיבט הנפשי של הסיפור שלך. הפלה היא ברוב המקרים חוויה לא פשוטה וכשמדובר בהפלה שלא מרצונך אני מתארת לעצמי שהמצב די מורכב ולהערכתי די טראומטי. קורה לפעמים שאירוע נוסף מזכיר את האירוע הקודם ו"מעורר" את הכאב או את הכעס. בנוסף הפלה טבעית בשבוע 21 גם ללא חוויות קשות בעבר גורמת לעתים לתחושת אובדן ובמקרים מסוימים לרגשות אשם או לכעס על מי שנתפס כאחראי לאירוע. במידה ואת חשה רגשות מסוג זה כדי לדבר על כך ולא לשמור אותם בלב. האם יכלת לשוחח עם בן זוגך על הנושא? גם הוא שותף לתחושת האובדן ולא פעם בני זוג נמנעים מלשתף אחד את השני במה שעובר עליהם ושומרים על שתיקה על מנת לא לעורר את הכאב. יכול להיות שמערכת היחסים שלכם אפשרה לך לחלוק אתו את הרגשות והמחשבות אבל אם לא עשית זאת עד היום אני ממליצה לפתוח את הנושא עם בן זוגך. בכל מקרה אנחנו כאן לכל שאלה שתרצי להפנות אלינו. דר' רשל זהר-קדוש רופאה פסיכיאטרית