רשלנות רפואית שהרגה את אבא שלי

שלום רב. ברצוני לברר האם קיים חשד לרשלנות רפואית במקרה הבא. כולי תקווה כי הרופא המשיב יענה באופן המקצועי והאמין ביותר. אבי עבר לפני כחצי שנה ניתוח מפרצת (היה אז בן 64 וחצי לערך). היה מדובר בעורק הראשי, באיזור הגב התחתון והושתל שתל המונע, כפי שידוע לי, את ההתרחבות של העורק והתפוצצות כלי הדם אשר יכול להוביל למוות מיידי תוך דקות. השיקום שלו היה איטי וקשה, עם זאת כל הבדיקות שנערכו כמעקב במהלך כל החצי שנה נמצאו תקינות. הרופאים אף הביעו שביעות רצון מהשיקום. לפני כחודש חש אבי ברע, בערב אחד פתאומי החל להזיע מאוד, הקיא דם וכד'. כשהגיע למיון ביה"ח, שכרגע לא אציין את שמו, נמצא כי יש דם סמוי גם בצואה, לחץ הדם היה 120/80, חום גוף כ- 36.7-36.9. במיון הוכנסה לו זונדה וממנה יצא דם רב. הרופאים חשדו כי מדובר באולקוס. שאלה ראשונה- האם חוסר תשומת הלב לניתוח שעבר והתמקדות באולקוס אשר אינה מהווה מחלה הגורמת למוות מיידי, במקום להתמקד בנושא המפרצת אשר כן מסכן חיים לא מהווה התרשלות חמורה?! (ראוי לציין שגם אם מדובר באולקוס שמהווה סכנה לחיים לא העבירו אותו לניתוח דחוף או טיפול נמרץ. להיפך- אבי נשאר במיון עד 4 בבוקר ואז הועבר למחלקת כלי דם). בוצעו לאבי מספר בדיקות שגרתיות והוחלט לאשפז אותו במחלקת כלי דם. אשפוז במחלקה ידוע כממושך ואינו משקף מצב חירום, בניגוד לטיפול נמרץ, למשל. למחרת בוצעה לו בדיקת גסטרו אשר ככל הנראה החמירה את המצב (אולי בשל ההחדרה העמוקה לחלל הבטן שדימם גם ככה). מצבו החמיר בבדיקה והרופאים יצאו לעדכן כי מצבו קשה מאוד והוא נלחם על חייו. אבי הוכנס לניתוח ממושך (בדיעבד נאמר לנו כי נכנס לניתוח במצב של החייאה). במהלך הניתוח התגלה זיהום חמור בעורק הראשי והתברר כי השתל שהושתל לפני כחצי שנה "יצא ממקומו", ע"פ ניסוחם של הרופאים, וחורר את המעיים. לאבי הושתל עורק של פרה. במהלך הניתוח נכרתו גם הכליות, איני יודעת אם השתל פצע גם אותן או שחדלו לתפקד מסיבה אחרת. בשלב מאוחר יותר, קרסו מערכות נוספות ולא הייתה זרימת דם תקינה, אם בכלל, לפלג הגוף התחתון. כל זאת התרחש תוך כ- 9 שעות. אבי נכנס לחדר הניתוח בשעה 8 בבוקר ובשעה 17:30 נפטר.יומיים לפני שחגגנו לו יום הולדת 65... להלן שאלותיי: א. כאמור- האם התמקדות באולקוס ולא במפרצת מהווה רשלנות רפואית לאור ההיסטוריה הרפואית של אבי? ב. האם לזיהום בעורק הראשי אין סממנים כגון חום אשר לפיהם ניתן לגלות זאת בזמן? האם ייתכן שזיהום בעורק יתפתח תוך שעות ספורות? ג. האם שחרור של השתל הוא מקרה נפוץ או אולי גם בניתוח הקודם הייתה רשלנות? ד. בניתוח המפרצת שעבר אבי לפני כחצי שנה השתתפו סטודנטים כתצפיתנים. האם ייתכן כי היו מעורבים בניתוח עצמו? האם זה חוקי (אני מניחה שלא) ה. האם לא ניתן לגלות את הזיהום ובעיות נוספות בבדיקות שגרתיות שלאחר הניתוח? כיצד ייתכן שבמשך חצי שנה הבדיקות היו תקינות ולפתע תוך פחות מ- 24 שעות חל שינוי כה קיצוני?! ו. האם זכותנו כמשפחתו לקבל הסבר מדוייק ומפורט ומיהו הגורם הבכיר ביותר בביה"ח שיכול לעשות זאת? (מנהל מחלקה, המנתח אולי או אפילו מנהל ביה"ח?) אגב, מנהל המחלקה אשר ניתח את אבי הודה בפנינו בקול שבור שאם יש דבר שהוא מצטער עליו זה שהוא לא הגיע כבר ב- 4 בבוקר לביה"ח לטפל באבי (אבי כאמור הגיע למיון ביה"ח לילה קודם). האם אין בכך הודאה כי הייתה התרשלות באבחנת הצוות הרפואי במיון? לילה קודם). האם אין בכך הודאה כי הייתה התרשלות באבחנת הצוות הרפואי במיון? שכן ניתן להבין מדבריו שמנקר בו הספק שאולי הדברים היו יכולים להסתיים אחרת אם רק היו תופסים את זה בזמן. הלא כך?! לסיכום, האם לפי הדברים שהובאו לעיל יש חשד לרשלנות רפואית? אודה למתן תשובה מקצועית ואובייקטיבית בהקדם. בתודה מראש, ישראלה גזית.

שלום ישראלה, סיפורך צרם לי כי אני איבדתי אבא לפני 9 חודשים גין רשלנות רופאים של חדר מיון אשר לא הקשיבו לנו,בשל מצבו של אבי ולא רצו לאשפזו ביה"ח עם חום גבוהה לחץ דם נמוך משכבר היה מאוחר,אושפז במחלקה כירורגית וגילו לו "אבסס" אשר זיהם לו את כל הגוף וזה היה כבר מאוחר עבר לטיפול נמרץ ושם נפטר מפצע טיפשי והזנחה. אבי סבל מלב ובסוף נפטר מפצע שיכלו להצילו אם היו מקשיבים למשפחה. אז רופאים הם לא אלוהים. תודה דורית

צר לי לשמוע... אני יכולה רק להזדהות איתך. מה שכן, אפילו שכולנו רק בני אדם, במקרה של אבי לא היה מקום לטעויות באבחנה שכן בעייתו הייתה ידועה להם ומוכרת. פשוט לא התייחסו לזה. התעסקות בזה לא תחזיר לי את אבא שלי, אבל מישהו צריך לתת הסברים ולתת את הדין. שיהיה לך המשך ערב נעים, ישראלה

שלום לך לא אוכל לענות לשאלותייך.

מדוע?