Port-A-Cath

אני בת 32. ואמורה לקבל הרצפטין לתוך הוריד אחת לשלושה שבועות במשך שנתיים (במסגרת פרוטוקול מחקרי לאחר סרטן שד מוקדם). הוצע לי להשתיל מכשיר Port-A-Cath למשך תקופת הטיפול. אני מבינה את היתרונות, אך מבקשת תשובות על החששות הבאים: 1. מה הסיכוי לטרומבוזה כתוצאה מהמכשיר? 2. אם יש טרומבוזה - עד כמה היא מסכנת חיים (אני מבינה שקצה הצינור כמעט נוגע בלב). 3. האם שנתיים אינן זמן ארוך מידי להחזקת המכשיר מושתל? האם יש נסיון עם תקופה כל כך ארוכה? 4. מה אומרת הסטטיסטיקה בארץ לגבי אחוז הסיבוכים כתוצאה מההשתלה והשימוש (טרומבוזות, זיהומים, שטפי דם פנימיים חמורים כתוצאה מתזוזת המכשיר ממקומו, ניקוב הריאה, סתימה והכרח בניתוח להוצאת המכשיר, הידבקות הצינורית לוריד, ואי יכולת למשוך אותה החוצה)? 5. באילו בתי חולים בארץ יש הכי הרבה נסיון וצוותים מאומנים להשתלת המכשיר ולטיפול בסיבוכים? 6. כל כמה זמן צריך לשטוף את המכשיר במדלל דם (במקור אחד כתוב אחת לחודש ובמקור אחר - אחת לשבוע)? 7. היכן נעשה הטיפול השוטף הזה במכשיר? בכל מרפאת קופ"ח, או שיש לבוא במיוחד לביה"ח שם הוא הושתל? 8. מה לגבי כאבים לאחר הניתוח ? צלקות ? ולבסוף כששוקלים את כל הסיכונים מול היתרונות: כדאי להסתכן או עדיף לחיות שנתיים עם אי הנוחות שבחיפוש ורידים לאינפוזיה?

שלום שרית אכן שאלות מדויקות אפשר לפיהן לבנות פרוטוקול ודף הסברים. המכשיר למעשה הוא קטטר עם פטמה שקצהו נכנס לוריד מרכזי גדול לא נוגע ללב . בדכ מיושם אצל חולים הזקוקים לקבלת תרופות או מזון דרך הוריד לתקופה ארוכה בתדירות גבוהה . לכל מרפאה יש הרוטינה שלה לגבי הטיפול השוטף . הצלקות הן מינימליות ולא משמעותיות. באם הינך מתלבטת אוחסרה לך אינפורמציה , תוכלי כמובן לנסות את הטיפול בתחילה בעירוי רגילולאחר מכן להחליט. לגבי הטרומבוזות - יש סיכון אמנם קטן אך קיים , יש לציין שגם בעירוי פריפרי יש סיבוכים וסיכונים אך במידה פחותה מאוד.