לכל החברים
דיון מתוך פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
שלום חברים. מה שלומכם? רציתי לדבר עם מישהו ולא היה לי עם מי. אז ישר אמרתי "בא לחברים ושפוך קצת מהדאגות" אתם בוודאי יודעים שתאריך הניתוח מתקרב לו. ואיתו גדל המתח והחרדה. את האמת אני קצת חושש מפניו{טיבעי לא?} בגלל שבניתוח קודם שהיה לי על הרגל היתה איזשהיא בעיונת. לא ממש הבנתי מה היה שם אני זוכר שהרופא יצא אלי לחדר התאוששות ואמר לי "עשית לנו בעיות". והיום שהניתוח הוא על היד החשש הוא יותר גדול מכיוון שמדובר בכלי דם, האזור הוא רגיש מאוד{תנועה לא נכונה וכף היד משותקת}. מה שיגרום לי למגבלה גדולה מאוד מכיוון שאני הולך עם קביים ואין לי מושג איך אני אוכל ללכת בצורה ישרה רק עם מקל אחד.{ואני גם לא אוכל לעשות מתח}{כבר כמה זמן שאני לא יכול, בקושי שתים שלוש:'(}. אמרו לי לקחת הכל{נזקים אפשריים} ב"ערבון מוגבל"- כלומר הסיכוי נמוך שזה יקרה{נזק ליד}. אבל את האמת, אני לא אופטימי{או שכן אני לא יודע עדיין} , לא יודע אולי זה מחשבות אחרות שאני חושב,הם אלו שגורמות לי למחשבות המוזרות.יכול להיות שהשילוב בין השתיים גם הוא תורם לחוסר הוודאות. והשקעתי בו את כול כולי, המון מדריכים,חומרי לימוד שסיפקתי, והמון עזרה, ובסוף האתר נסגר, וכל ההשקעה שלי ירדה לפח הזבל- המחשבה על העזרה ועל כל מה שהשקעתי ובסוף הכל לחינם זו הרגשה עצובה ומתסכלת}, הם אלו שגורמות לי למחשבות המוזרות. יכול להיות שהשילוב בין השנים גם הוא תורם לחוסר הוודאות. יכול גם להיות שהמעבר מילד לבוגר{הניתוח האחרון היה לפני ארבע שנים}הוא זה שמשפיע.אתה מודע יותר לכל מה שכרוך בניתוח{לכל מה שמסביב}אתה חותם על הטופס של הניתוח בעצמך.דאגה שההורה מונע ממך בגיל יותר צעיר.בזמן שאתה ילד ההורה הוא הדואג אתה רק מחייך לרופא,והולך עם הסניטר לחדר ניתוח,ישן כמה שעות ושאתה מתעורר בחדר התאוששות הרופא מדבר עם ההורים ומעדכן אותם בכל. אבל שאתה בוגר אתה כמעט לבד{מלבד התמיכה המשפחתית כמובן}שמחכים לך בקוצר רוח שתצא מהניתוח,הרופא מדבר בנוכחתך,ובכלל מדבר אלייך כאל פציינט.דבר שקצת מפחידפתאום הסיטואציה השתנת,הסיטואציה המוכרת לך השתנתה ומעתה אתה הוא הפציינט,{פונים אלי}בדרך כלל פונים אל ההורה ואומרים לה מה צריך לעשות}אומנם תמיד ידעתי מה קורה סביבי אבל הדאגות עדיין היו,אבל יכול להיות שאי הוודאות הוא זה שמכרסם את העצבים.... בעז"ה נעבור את הניתוח בשלום ויהיה בסדר. למי ששואל מתי הניתוח אז עוד 8 ימים ב 16 לחודש. איך אני אומר "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" . מאחל לכולכם רפואה שלמה. בריאות אריכות ימים ושכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה. אסי,דניאל,גיא,ושאר החברים{שלא הספקתי להכיר בזמן החופשה שלקחתי}- בריאות וארכות ימים. נעמה, החלמה מהירה מהניתוח, ורפואה שלמה וכמובן אריכות ימים. גבריאל, מאחל לך את כל הכוחות שבעולם. בריאות ואריכות ימים. ניפגש פה בעזרת ה' ב 17 לחודש, לספר לכם שהניתוח מאחורי ושהכל בסדר. לילה טוב חברים. מקווה להצליח לישון הלילה...
מירון היקר! גם אני לצערי עברתי כמה ניתוחים... וכמובן שלפני כל ניתוח גם הייתי לחוצה כמוך, נלחצתי והתחלתי לחשוב על דברים רעים שיכולים לקרות לי... אבל אחרי שעברתי את הניתוח במבט לאחור חשבתי.. למה דאגתי כל-כך? הנה אני חיה ואני נושמת, אבל הנה עוד מעט אני צריכה לעבור עוד ניתוח {לכל הדואגים..זה "ניתוחון" קטן של הוצעת פורט(כי אני כבר אחרי..)} ושוב הדאגות מתחילות...אז אני אומרת לך!!!...זה טבעי.. אני מקווה שהניתוח יעבור בהצלחה!!!! אמן אמן אמן! רק בריאות! טל
גבריאל... מה קורה? איך הלימודים? ובכלל איך החברים החדשים? מטל.
מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
