לליאור

אני יודעת על מה את מדברת ואני לא יכולה להגיד לך כמה הזדהיתי איתך כשקראתי את מה שכתבת. גם אני הייתי ככה בהתחלה. אובחנתי לפני שנה כחולת סרטן מסוג הוצ'קין לימפומה, ובאמת הדבר היחיד שנורא הפריע לי היה אובדן השיער. לא הפריע לי לעבור טיפולים ולהיות בבית חולים כמו שהפריעה ליהעובדה שאני אהיה קרחת. אז הלכתי, וקניתי פיאה משיער אמיתי [ותני לי לספר לך, שעוד לא קם האדם שהבין שזאת פיאה! גם כאלה שידעו שאני חולה לא הבינו את זה...היו בטוחים שפשוט לא נשר לי השיער כיוון שהפיאה הייתה דומה בתסרוקת ובצבע לשיער הטבעי שלי- רק עם פן.] אם את באמת רוצה להישאר עם שיער אני מאוד ממליצה לך לקנות פיאה....... את רתאי שעם הזמן את תשלימי עם זה ואולי גם תרגישי בנוח מספיק כדי להוריד אותה. פעם לא הייתי מעיזה להיות אפילו עם בנדנה ליד חברות שלי בבית שלי! אבל היום, אני מסתובבת בלי כיסוי ראש איתן. מה גם , שהשיער התחיל לצמוח ...:)

אני שמחה לשמוע של כך שמתחיל לצמוח לך השיער. האמת היא שאני די מתחילה להתרגל לעובדה של איך שאני הולכת להראות.. הרבה בריאות ותודה על התמיכה, ליאור.