אלון, אני מצטערת.
דיון מתוך פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
אחרי ההודעה שכתבתי, אולי לא הייתי צריכה לכתוב אותה. תבין, הייתי במצב ממש גרוע, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. איך אומרים אצלנו במחלקה, מח עצמות שואף ל-0. עברתי מאז 2 ניתוחים, ועכשיו המצב יותר טוב. היה לי ממש מצפון על מה שכתבתי. באמת לא התכוונתי. מקווה שלא פגעתי בך או במישהו כאן בפורום. לילה טוב, נעמה.
האמת שההודעה הכאיבה לי, עשתה אותי לעצוב... חשבתי עליך כל בוקר וכל ערב "מעניין מה שלומה?"{אמרתי לעצמי} אל תיקחי ללב אמרת מה שחשבת וזה בסדר. את לא צריכה לצנזר ברגשות... היית צריכה להוציא אותה כדי לצאת מהמצב הנפשי הירוד שהיית בו. איזה ניתוחים עברת? מה זאת אומרת "מח עצמות שאוף ל 0" מה אומרים הרופאים? והכי חשוב מה שלומך? את לא העלבת אותנו, קצת הדאגת אבל זה בסדר אנחנו סולחים. אוהבים, חברי הפורום
במילים עדינות שהמצב לא כ"כ טוב... המצב יותר טוב ברוך ה' (רואה למדתי ממך משהו...), עכשיו אחרי הניתוחים. אתה יודע, מירון, זה פשוט מדהים מה שהולך כאן בפורום. עם יש על הלב אף פעם לא ראיתי כזה פורום שבו כל החברים שואלים בשלומות של השני, מתעניינים ומעודדים. בתקופה הזאת שלא נכנסתי לפורום הבנתי למה דניאל התכוון כשהוא אמר שהפורום היה חסר לו. כן, הוא היה חסר גם לי. אני אסי וגבריאל מדברים עכשיו אחד עם השני. מתחרפנים. אני חושבת שבלי הפורום הזה לא הייתי פוגשת בילדים המדהימים האלה (והכי כייף זה בשעות הלילה כשכולם שפוכים ו"מחורפנים"...), שעוברים בדיוק מה שאני עוברת. זה פשוט עושה טוב על הלב. אני באמת מרגישה שכולנו כאן בפורום כמו משפחה חמה... תודה לך מירון על התמיכה והעידדו. אני לא יודעת איך להודות לך.
היי נעמה, אחד הדברים שהאמנתי שיקרו - שאת עוד תחזרי לכאן ותכתבי שהמצב שלך השתפר. החלום או אולי ליתר דיוק האמונה שזה יקרה הגשימה את עצמה והנה אני מוצאת את עצמך קוראת את התגובה שלי. אני באמת שמח שהפורום היה לך לעזר ברגעים הקשים ואם חלילה יהיו עוד כאלו רגעים אנחנו פה איתך, ביחד עד שתיהיה כחברה בפורום - הפעם מהצד שלי מי שתומך כמי שעבר את המחלה. את לא צריכה להרגיש שעשית משהו חסר מצפון או חסר רגש, אל תשכחי מה הייעוד ומה המטרה של הפורום הזה ולמה ד"ר רוזין, אני וגיא וכל שאר חברי הפורום נמצאים פה ובקרוב יתווסף מנהל נוסף מתחום הפסיכולוגיה. את לא פגעת באף אחד ושלוחה לך החלמה מהירה מכל צוות האתר. מאלון
מה המצב? מה שלומך? אני מבין שהניתוחים עברו ואת עכשיו בסדר... כן, את באמת עודדת אותי, והצלחתי להתגבר הרבה בזכותך (ושאר חברי הפורום) דניאל אוטוטו יחזור למצבו הרגיל ונוכל לדבר שוב כמו פעם (לפני 40 שנה כשהיינו צעירים...) בלילה... אני מהר מאוד הפסקתי עם הפסיכולוג, כי לא רציתי. זה גם ככה לא הועיל לי. ראיתי את המייל שכתבת (חחח... דיברתי עם גבריאל, הוא סיפר לך על הסירה שנשברה? חחח... את חייבת לשמוע!), וכמו שכתבת כאן, אני בטוח שכתבת אותו מתי שהיית במצב רוח רע. אני רואה ששלחת כמה הודעות ואת דואגת להשלים את החסר... בינתיים המשך לילה טוב. אני מחכה למייל.
אני שמח לראות שהתחלת לצחוק מהמחלה, זה מצויין. בהצלחה בהמשך המאבק. בריאות ואריכות ימים, מירון
מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
