נעמה יקרה!

את יודעת, קמתי לפי שעה משינה. עברתי בשעות הבוקר המאוחרות בדיקת מח עצם. היה כואב כפי שאת יודעת... לא ידעתי מה אני עושה עם הכאב, אז החלטתי ללכת לישון. ככה לא מרגישים את הכאב. אבל עד שנרדמתי... עכשיו האמת היא שאני מבועס לאללה. איך שקמתי מדדתי חום והוא היה מספיק גבוה, בשביל שהרופאים הגיעו ליידי החלטה שאני צריך להתאשפז. עוד כמה דברים עוברים עליי ועל הגוף שלי כך שנראה לי שזה יהיה לזמן ממושך... (ועכשיו לא נוכל להתכתב בלילה כי בבית חולים לא יתנו לי לרדת מהמיטה בשעה כזאת). בקושי הסכימו לי לרדת מהמיטה עכשיו, אבל בגלל שכ"כ התחננתי שרק ייתנו לי לרשום לך הודעה, הסכימו. אני מת מפחד ממה שאני הולך לעבור עכשיו בגלל כל הסיבוכים. אני מקווה שלא יותר מידי דקירות (רק לחשוב על כך גורם לכאב) אני מקווה שכשאני אחזור לכתוב בפורום כשאני ארגיש יותר טוב- אני אראה הודעות ממך. רפואה שלימה לי ולך ולכל החולים, דניאל.

דניאל היקר, בנוסף לכימו' יש צורך במתן מח עצם, אני אדבר איתך כאל אדם מבוגר כי אני בטוח שאתה תתגבר ותדע להתמודד ולא לחשוש. בדיקת מח העצם כואבת כי לוקחים אותה מעמוד השידרה, וזה באמת כואב, אני זוכר שאני לא יכולתי ללכת במשך כל היום.{אני משער ששמו לך "א?מלה"{משחה להרדמת העור}. מה אתה הולך לעבור עכשיו? האם אתה מודאג מההשתלה? עד כמה שאני יודע. השתלת מח עצם מתבצעת ע"י השתלה ישירות מגוף{תורם}{בד"כ קרוב משפחה:אבא אמא או אחד האחים...} אל גוף {מקבל התרומה}. ההשתלה מתבצעת כשבגוף החולה אין חיסונים. לפני קבלת התרומה מקבלים טיפולים ש"מנקים" את הגוף מהחיסונים כך שרמת החיסונים יורדת ל 0{על מנת להיכנס לחדר חובה על המבקר להשתמש עם כל אמצעי זהירות שקיים. חלוקים, מסכה לפנים, החולה נמצא בבידוד וכו'. *צרפתי לך קישור עם מידע יותר מפורט שמדבר על "מח עצם" ועל כל מה שמסביב. אל תיקח את זה אישי אם אתה תהיה בבידוד הדבר נועד על מנת להבטיח סטריליזסיה מקסימאלית עד כמה שאפשר. הם עושים את זה לטובתך בלבד. כמו כן החדר מנוקה בצורה יסודית על מנת להבטיח לך, החולה, שהחדר יהיה נקי. ואח"כ מקבלים את התרומה{את כל ההסברים על מה שקורא אח"כ תוכל לשאול הורים לילדים שהחלימו, הם מבינים בזה יותר ממני. אין צורך להיכנס לדאגות מיותרות צוות הרופאים עושה הכל על מנת שאתה, נעמה וכל החולים תחלימו מהמחלה הארורה. תשים לב לכל אמצעי הזהירות שבהם הרופאים משתמשים. מה שנותן לך סיבה ממש לא לפחד מהתהליך. אתה לא הראשון שחלה ולצערי הרב אתה גם לא תהיה האחרון. מותר לך לפחד אבל אל תחשוב על זה, בשביל מה לך להיכנס ל"דיברסיה"{באסה, דיכאון}. כשהרופא בא ל"דקור" אל תסתכל עליו, תיקח נשימה עמוקה ותשחרר אותה לאט לאט רק אחרי שהרופא הכניס את המחט או שתסתכל על התמונה שבקיר, העיקר להשכיח את הדעת מהמצב. אני רוצה להבין, אין לך פורטאקט או היקמן? רפואה שלמה דניאלי ונעמה. תהיו חזקים ותעשו כל מה שהרופאים מבקשים. המשך אישפוז קל ונעים עד כמה שאפשר. אם תרצה לדבר אנחנו פה בשבילך. http://www.schneider.org.il/InfoPage.asp?InfoPagesID=81