פורום שווה לכל נפש

שלום, מאז שגילינו שאמי חולה בסכיזופרניה אני שואלת את עצמי המון שאלות אבל כשהתבגרתי מעט והבנתי שהמחלה הזאת עוברת בתורשה השאלות הפכו להיות מטרידות ולכן אני אשמח אם תוכלו לעזור לי, אלו שאלות שיושבות בלבי כבר המון זמן.. -האם יש לסכיזופרניה סימנים מוקדמים או שהיא פורצת פתאום באמצע החיים מבלי להזהיר? -האם יש דרך למנוע התפרצות של מחלה כזאת? אני בת כ 30 ויש לי כבר 2 ילדים, לפעמים אני חושבת על הילד השלישי אבל עולה בי המחשבה שאולי אחרי לידה יותר חשופים למחלות נפש (הורמונים וכ') האם יש קשר? - הבת שלי הקטנה (בת 8 ) ילדה מדהימה עם הפרעות קשב וריכוז והיפר אקטיביות והיא זקוקה לריטלין, האם מלקיחת ריטלין כחלק מהתופעות יכולה להתעורר מחלת נפש שכזאת? אני מקווה שהשאלות שלי לא מוזרות מדיי אבל אני ממש אודה על תשובה

פוטרתי מעבודתי לאחר עשרות שנים לאחר שחליתי פיזית ובשנה האחרונה הפכתי גם לדכאוני עם חרדות ואני נוטל הרבה תרופות. בני התגייס לא מזמן והוצב ביחידה מאוד רחוקה מהבית וזאת למרות שהגשנו בקשה לאפשר לו לשרת קרוב לבית כדי שיסייע לנו ככל האפשר, הבן עוזר לנו המון ובלעדיו קשה לנו לתפקד. האם לדעתך אם אשלח אישור מרופא לבסיסו של בני על מצבי הדכאוני יכול לסייע להעברתו לבסיס יותר קרוב לבית? תודה רבה על כל תשובה. שבת שלום.

יש לי בעיה עם הבחורה היא חשדה בעינין הגיל שלי,ושאלה אותי היא ידעה שאני בן 33 סיפרתי לה את האמת ,היא בת 27 ואני 38 היא באה לירושלים,ובדרך כשהלכנו היא בכתה ,היא טענה שכול הישראלים שקרנים היא רצתה ללכת הבייתה,אבל בפועל המשיכה איתי,והלכנו למיסעדה היא הייתה קרה ,אבל אני אמרתי בדיחות וסיפורים ,וגם אמרתי לה שאדרבא עכשיו אני אפייס אותה בכול מידי פעם צחקה וחייכה ...אבל היה ניכר שמאד ניפגעה שתי שבועות של קשר חם שהיא ממש אהבה אותי ,לא נתנו לה להיפרד מיד היא באה לביתי,כי היה קר בדרך,ועשיתי לה תה,היא שאלה למה אני לא שותה איתה דיברתי על זוגיות וציפיות והיא שמעה בקשב וכו' בתחנה מרכזית היא חייכה ואמרה אני אתקשר מחר כשהיא הייתה באוטובוס היתקשרתי לשאול לשלומה,והיא דיברה כ18 דק' ואמרה שקר לה למחרת היתקשרתי לעבודה שלה ,והיא אמרה שהיא עסוקה אבל בפועל דיברה כ10 דק' עד שאני ניפרדתי...היתקשרתי בצהרים שוב,והיא דיברה יפה,רק כשאמרתי אני אוהב אותך,היא לא החזירה.."גם אני" כרגיל אני מבין שהיא ניפגעה ,אבל מאידך אם היא הייתה רוצה להעיף אותי אז היא הייתה אומרת בפשטות ...לא ניראה לי מאידך אני לא מעוניין להמשיך בקשר ריגשי איתה,אם בפועל הקשר נידון למוות ....ובעצם ניראה בפועל שהיא לא מעונינת,והיא מדברת איתי מתוך נימוס ורחמים עלי מה דעתך,ומה כדאי לעשות ,האם להיתקשר כול יום 6 פעמים ... אני מאד נימשך לעדינות והלב הטוב שלה ,היא לא שחצנית לא כעסנית,רק רגישה ומאד צנועה הלבושה ודרישותיה ישראל

שלום עירית, כהמשך לשיחתנו. הפסקת לימודים גבוהים כי הבנתי שהם תןבעניים מדי עבורי. מחפשת דרכי בעולם העבודה : מצד אחד רוצה להתחיל לעבוד יש משרות בגני ילדים כסייעות , מטפלות, מצד שני, כאילו "כבר לא מתאים לי" ומיציתי בתחום. ********** שוקלת אולי ללכת לתהליך אימוני לחפש מה נכון לי כרגע, מצד שני, שואלת עצמי : האם יתכן להיות תלוייה בגורם אחר? להיות תלויה בו במקום להקשיב לעצמי? מה עדיף ? מה פחות מזיק: ללכת לכל עבודה גם אם כבר לא מעניינת אותך או לעבור תהליך אימוני ששולח אותך לכל מיני משימות לאורך תקופה , עם תקווה שתגלה עצמך מחדש..? קצת מבולבל, אך המצב אליו נקלעתי בעקבות הפסקת הלימודים בבחינת בלתי נסבל!! אנא תשובתך האנושית. תודה!פתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה

שלום 1-למרות שאני אדם בעייתי ומתוסבך, בחסדי האל יתברך שמו,כניראה שמצאתי חן בעיני נערה מתוקה ,גרושה עם 2 בנות ,היא רוסיה ,היתגיירה ושומרת מצוות היא אוהבת אותי בגלל אישיותי (היא לא יודעת שאני שחקן ותחמן,ובעל תואר שני בחנפנות) ואני משרה בה ביטחון ... אני אימפולסיבי וחסר סבלנות, והיא שקטה ועדינה ,ואיטית ,...קמה מאוחר בבוקר...הכול באיזי ואני טיפוס של הכול מיד ועכשיו .... היא פחדה מיזה ,ואני אמרתי שהאהבה תעזור לי להיתמתן ...וגם חיוך,וליטוף בפני,וראשי שיבואו מימנה....שמרגיע אותי נפשית מאד 2-הבנות שלה בפנימיה ,ובאות מידי פעם ...הן מאד יפות הבעיה שלי כזאת מה אומרת לגבי שני הטבעים השונים ביני לבחורה ומה לגבי הבנות שכאדם אימפולסיבי אני תמיד מחבק מנשק...וכאן אני מפחד שאולי הן יקבלו את החמימות שלי בצורה שלילית ... מה התובנות שלך בעינינים כאלו,ומה דעתך ... 3-עוד נקודה שהבנות הינן לא יהודיות כי לא היתגיירו ,ויש בעיות בשבת,כשרות, צניעות הלבוש בבית .... תלמידך האוהב ישראל

שלום לך, מאז היותי בתיכון אני זוכרת את עצמי מתחברת לדמות סמכותית ספציפית (בתיכון - רכזת שכבה, צבא- קצינה, אוניברסיטה- מרצה). הכוונה היא למשהו תלותי, מחפש קרבה כל הזמן, לעיתים חושבת עליהן באופן אובססיבי - אני יודעת שזה לא בריא...מה זה אומר עליי? כמובן שמדובר בקשר בכל תקופה בחיים שלי עם דמות נשית אחת. הבנתי שקשרים עם דמויות סמכותיות נוגעות לאבא אז מה זה אומר שהדמויות נשיות בעצם? - זה קשור לקשר לא בריא עם האמא?לקשר לא בריא בין אמא לאבא-כזה שביטל את אבא ושם את אמא במרכז? תודה מראש על התייחסותך...מעריכה!

ממי אני אמור לבקש טיפול שיקומי מאסיבי כפי שכותבת הפסיכיאטרית מאברבנל!!

המוסד המתעלל זה הביטוח הלאומי!! (חדש) SABAMOMO 17/02/2010 19:30 היי לכל המומחים ולככל ישראל! ברצוני לשאול את כולם לפני 60 שנה נולד ילד בתל אביב וגדל כמו רוב ילדי ישראל הלך לגן לחדר למד תורה ומצוות ולאחר הלך לבית ספר רגיל סיים הלך לתיכון בגיל 16 התחיל לעבודולשלם לביטוח הלאומי שיהיה כסף לבלות וכמו כן המשיך ללמוד ולעבוד, וכן היה מדריך הנוער העובד והלומד עד הגיוס לצ,ה,ל בצבא עבר קורס מכים היה מש"ק משמעת ולאחר השחרור והמלחמות נהיה עצמאי ועדיין שילם לביטוח הלאומי חודש חודש כמו שחייבו אותו , לימים למד נהיגת אוטובוס ונהיה נהג אוטובוס בשירות הציבור , ביום קיץ בהיר אחד החליק הנהג האוטובוס על מדרגת האוטובוס שלו, ונפגע בשוק רגלו השמאלית וככה התחילו צרותיו וחייו השתנו , הרופא האורטופד , מצץ את דמו, הרופא הכירורג ניתח את רגלו , החובשות שדאגו לחבוש אותו נבהלו ממצב הרגל ושוב קראו לרופא מומחה , שנתן תרופות, ניקה את הפצע ושלח למיון בית חולים בית החולים וולפסון כשראה הרופא האורטופד את הפצעשלא אם אני סוכרתי ונענה בשלילה האדם המלומד לקח אותי למיון השני ושם התחילו שני רופאים מלומדים להתווכח מי מהם יטפל ומי מהם ייתן חוות דעת להמשך טיפול כשהצב היגיע לכדי ג ו ע ל בקשתי הניירת ואמרתי להם לא צריך טיפול מכם כי מכאן רק רעה תצא, ואז נשלח הפצוע חזרה לרופאים של קופת חוליםואז באחד הימים טיפל רופא עור בפצע והשלכותיו ואמר לפצוע לאחר חודש של טיפולים ואי הצלחה כי הפצוע חייב ללכת לפסיכיאטר! כי הנ"ל מפריע לו בטיפול ואתה בדיכאון לכן הטיפול לא מצליח הלכתי לרופא המשפחה שלי לבקש הפניה לפסיכיאטר ורופא המשפחה אמר כי אני לא צריך טיפול פסיכאטרי ואם הרופא המלומד החליט על כך שיכתוב הוא הפניה והוא ישלח אותי לפסיכאטר, וכך היה ובו ביום בפרוטקציה סדרו לי טיפול פסיכאטרי הרופאה המלומדת קבעה OCD ולאחר עוד מספר ביקורים קבעה PTSD ולאחר מכן ראה אותי וועדה של הביטוח הלאומי שקבעה ע"י מיטב הפרופסורים שיש לי נכות של 20 אחוז פסיכיאטרי 10 עור 10 אחוז אורטופדי וחירורגי,לאחר שבועיים ימים מאז קבעה הוועדה של הביטוח הלאומי הם הם הם הביטוח הלאומי ערער על החלטת רופאיו! על החלטת הפסיכיאטר שלו שהם זימנו וקבעו מי יבדוק אותי ! רק אז היכרתי מי זה הביטוח הלאומי הם מנסים להכשיל ולא לעזור הרופאים שלהם שכחו את השבועה שנשבעו בהיותם סטזרים כי להיות רופא זה לע ז ו ר לחולה ולפגוע ולעולם לא להכשיל !ומאז אותו היום של התאונה אני מבקר אצל עשרות רופאים ב5 בתי חולים אישפוזים ניתוחים מקבל עשרות רבות של תרופות שהיום אני משתמש רק במורפיום ציפרלקס בונדרומין, ריספונד וויפאקס , מירו , פראפנאן וואבן , פנרגן , האיסטון , מטופל היום אצל פסיכולוגית מקסימה בית חולים איכילוב מאז החלפתי 6 פסיכיאטרים! 4 עורכי דין מטפלת רייקי , ןצאקארות, אבחון ניורופסיכולוגי ,טיפוליפ בביתחולים אברבנל לחולי נפש אבל אני לא אבל בכל התקופה האחרונה מאז חודש ספטמבר 2009 אף אחד ביטוח הלאומי לא מעביר לידי מידע על מצבי מאות מכתבים סיכומי אישפוזים וחומר של וועדה של מיבטחים שגם שם בדקו רופאים מלומדים והנה היגעתי לסיום לאחרונה קיבלתי אבחנה OBSERVTION- PATIENT UNDER OBSERVATION שאני לא יודע מי אני מה אני האם משוגע או סתם חולה נפש ?או שרוצים לשגע אותי לאחרונה בקשו אנשי הביטוח הלאומי מבית החולים "אברבנל " מידע על הטיפולים שאני עובר שם !! וקיבלו מכתב המסתיים במילים אלה !!הוא בוודאי סובל, ונדרש לו תהליך טיפולי ושיקומי מאסיבי כדי להחלים,(סוף ציטוט) ככה כתבו התובנה למצבי חסרה מעניין מה זה ?

הייתי מבקש ייעוץ כי הפסיכולוגית הממש חמודה שלי עומדת לנטוש אותי ,ואז שוב אני יעמוד בפני צומת שלא אדע לאן פונים,למה אני אומר שהם מתעללים ?? האמיני לא סתם הם נותנים רק מספר מועט של מיפגשים הם מנסים שהחולה "ימות" או שיקרה נס ויחלים מיד , כי כחולה אני עולה להם יותר מאשר מת!!!!!!

שלום רב זה אני ישראל,דיברנו הרבה בעבר 1-אני כרגע בטיפול יום ,יש פעילויות ויש מטפל 2-אני בטיפול אצל אח שהיתמחה בסי בי טי ,והוא די טוב 3- שמתי לב שנפשית קשה לי עם מטפל,לעומת מטפלת ,היא רכה,עדינה אמפאטית לעומת הציניות הגברית,אבל כשהמטפלת מתמחה ולא מקצועית אני מעדיף גבר 4-להזכירך אני הוטרדתי קשות בילדות,ואימא מכה ,ויש לי הפרעת אישיות גבולית וקשב וריכוז,ובעית ויסות רגשות 5-בטיפול בפסיכודינאמי הייתי עם מתמחה 4 חודשים וסתם שרפתי זמן ,קשוחה לפי קרנברג,וללא שום תובנה .... ואני שואל למה זה טוב הגישה הטיפשית הזו ? הרייש את קוהוט האמפאטיה ושם על בסיס האמפאטיה לתת גבולות וללמד תובנות ...למה המערכת כול כך עקשנית ישנה ולא מבינה שקרנברג טוב לגרמניה ולא לאנשים רגישים כמו ישראל...עד היום יש לי צלקת מהטיפול המטופש הזה 6- ואולי באמת הטיפול הפסיכודינאמי פשט את הרגל והדי בי טי ייתפוס את מקומו שלך בידידות ישראל

אני סובלת מזה שכל הזמן אני מגרדת באיזורים שונים בגוף ןלא מצליחה לצאת מזה. מה עושים?

לפני מספר ימים היתה פגישת מחזור של בעלי, שלא ראו אחד את השני 40 שנה, היו הגברים והנשים גם יחד בסוף שבוע במקום מסויים. לא אדם שלמד באותו בי"ס עמד במרכז והיה צריך להכריז את שמו מאחר ואנשים כבר השתנו במראה החיצוני, בכדי להכיר , לזהות ולספר בקצרה על עיסוקו, עיסוק האישה, מספר הילדים ועיסוקים וגם עם יש נכדים. כל בעל אמר את עיסוקו ולאחר מכן מייד הזכיר את האישה ועיסוקה ואחר את הילדים שלו. ובעלי "היקר" יצא דופן בתהנהגותו. כמובן לאחר שהזכיר את עיסוקו, לאחר מכן את הילדים שלנו, מקצועם ומספר הנכדים, ואותי (בניגוד אחרים) הזכיר אחרונה וציין שאני "עקרת בית". נרגשתי שהוא מתבייש במקצועי, כי אחרות בקבוצה היו במקצועות "בכירים יותר" אקדמאיות, פנסיונריות ממקצועות בכירים יותר. אני במקצועי: מטפלת בתינוקות, מעצבת בגדים, בעבר, מזכירת בי"ס ומורה לנגינה. האם זה בושה? האם עבדתי בזנות שבעלי עד כדי כך מתבייש לציין במה אני עוסקת ובכלל להזכיר אותי אחרונה בניגוד לגברים האחרים???. כתוב: "אין עבודה מזה את בעליה", בבית- בעלי מקרין שהוא גאה בי, מבסוט שאני מאד עוזרת כלכלית, כמובן קמצן ביותר במחמאות , אך בשפת הגוף מאד מרוצה ממני, מדוע אי אפשר להחצין אותי ולהתגאות בי גם בפני החברה? רק בגלל שהם בתפקיד רם מעלה????. האם מתבייש בי? אני חושבת שאני צריכה להתבייש שיש לי בעל כזה שלא יודע לשווק את אשתו. האם להיות מטפלת בהרבה תינות- שזה מקצוע מאד מאד קשה, ומרוויחה לתפארת - אי אפשר וקשה להכריז זאת בפומבי? בפני חברי הילדות שלו??. אני מרגישה מאד פגועה, כאילו שבעלי מתבייש במה שאני עוסקת, כאילו לא גאה בי בגלל שתחום מקצועי (לדעתו) קשה להתגאות בו בפני אנשים כל משכילים במקצוע כה מכובד כפי שיש להם, לכן היה לו קשה להגיד שאני כעת מטפלת, אז העדיף להכריז אותי בסוף שאני עקרת בית. רציתי באותו רגע לקום ולאגן על עצמי, על כבודי ולספר לכולם במה עסקתי ובמה אני עוסקת, אך אולי זה היה יוצר פיצוץ ביחסים, ואולי זה היה מגוחך, אז העדפתי לבלוע מים, לשתוק ולהעביר את הערב. בעלי מודע שנפגעתי, אך הוא שלם עם זה שהכריז שאני "עקרת בית". (למרות שיש לי עיסוקים וכישורים רבים שבו אני עוסקת). לא מרגישה שהוא גאה במקצועי כי בהתאם למקצועות האקדמאים של האחרות היה לו קשה לספר במה אני עוסקת. אני מאד מאד פגועה, ואני לא יודעת איך הייתי ואיך עלי להתנהג הלאה.... אני ממשיכה איתו כרגיל, אך בפנים כואבת ופגועה עד עמקי נשמתי. מאד סקרנית לדעת תגובתך. והרבה תודה.

היי קראתי את התחושות שלך אני חביתי את זה גם מבעלי. לדעתי את צריכה להתבייש בו. לפי הסיפור שלך זאת את שבעצם החזקת את הבית והזוגיות את צריכה להיות גאה בעצמך כי בורא עולם שמח ממך. ותגידי לבעלך שכל  אקדמיות האלו שהבעלים שלהם דחפו אותם לזה הוא לא דחף אותך לזה כי זה היה לו נח ולכן הוא מתבייש בעצמו. תהייה חזקה.

שלום לבני בן 28 יש חברה כחצי שנה,החברה מדברת או לוחצת על חתונה בני אומר שאיננו יכול להתחתן עם הלוואות ומשכנתאות,היות ויש לו סכום כסף שחסך וחוסך בשנות עבודתו,בני גר אצלנו ועל ידי זה הוא חוסך כל אגורה יש לנו בית גדול וזה כיף גדול שבני גר איתנו.הבעיה שהוריה של החברה גרושים האמא גידלה את 3 בנותיה כשהן היו בערך בנות 10,האבא נשוי בשנית ומגדל איתה את בתה של האשה,האמא של החברה אמרה בפרוש שאין לה כסף לתת לבתה ומספיק שהיא גידלה אותם לבד נתנה להם חינוך בגדים ואוכל לאכול,,,אין לה ולאמיתו של דבר החברה נותנת לאמה פעם בחודש חלק ממשכורתה בגלל שהיא גרה עדין אצל אמה,האבא לדבריה של האמא יש לו הרבה כסף הוא פנסיונר,,,והוא אוהב לצאת עם נשים לנסוע לחו"ל וכו'החברה אמרה שתשאל אותו אם הוא יכול לעזור לה לנישואיה .כניראה שהיא שאלה אותו מזמן והתשובה היתה שלילית כי עד עכשיו היא אומרת שהיא עדין לא שאלה אותו,,,אני יוצאת מתוך הנחה כזאת כי היא כל פעם מתקשרת לאביה ושואלת אותו שאלות אחרות,אבל השאלה המתבקשת היא לא תישאל?אני אמא שלא מתערבת מקבלת את כלתי וחתני כמו שהיו ילדי,אני מקווה שכך הם יעידו על ספסל הפסיכולוג,,,אני מתכוונת לילדי האחרים,השאלה שלי האם זה נכון לתת לאמה כסף כל חודש ממשכורתה?האם זה בסדר שאמרתי לה שלבני יש סכום מסוים ואם הוריה היו עושים מאמצים לעזור לה לקנות דירה או לנסות לעזור כמה שאפשר לבני ולה האם זה בסדר מצידי שאמרתי לה אמא שלך גרושה אבא שלך נשוי עם אשה אחרת ואין עזרה לבני אני לא מדברת שווה בשווה אבל משהו משהו אז היא כניראה נעלבה,בני לא שלם עם עצמו כי הוא פוחד שהחברה תיתן לאמה כסף גם יהיו נשואים ,אמה בת 47 צעירה ממני ב10 שנים עובדת חצי משרה יש להם בית בלי חובות מה אני צריכה להגיד לחברה בלי שהיא תעלב שצריך להיות ישרים עם בני ולא לעשות דברים מאחורי הגב כמובן שבעניני כסף עסקינן,בפי שכתבתי בני לא מעונין לחיות עם משכנתא הוא מוכן לעבור עיר רק כדי לקנות דירה קטנה ובלי משכנתא אבל החברה אומרת שהיא לא רוצה לעזוב את אמה?אם אמה לא יכולה לעזור מדוע היא לוקחת ממנה חלק מהמשכורת?האם היא לא יכולה להגיד לבתה מזל טוב אל תתני לי חלק מהמשכורת תחסכי לך ולבעלך לעתיד זה מה שאני יכולה לתת?האמא היא אישה בריאה וצעירה שיכולה לעבוד משרה מלאה ,אני בטוחה שאני נישמעת כמו אחת שדוחפת את האף שלי אבל זה כל כך לא נכון,הייתי מבקשת עיצה איך לדבר עם החברה שלא תיעלב שהמצב כי אני אוהבת לדבר בצורה ישרה ולא לעגל פינות היושר זה הדבר הכי חשוב לבני ולנו אני מחכה לתשובה מהירה ותודה רבה רבה רבה

שלום לך אנו מבינים שהכי טוב זה שלכול אחד תהיה מודעות עצמית גבוה..ועל ידי כך נצא מהדימוי העצמי הנמוך ... מאידך כשסיפרתי שאני עם דימוי עצמי נמוך למטפלת שהייתה לי בהדסה היא אמרה שיש לי מודעות עצמית גבוה,ולכן אני רגיש לאנשים ...אז אם אני עם מודעות עצמית גבוה כדבריה,אז צריך שיהיה לי דימוי עצמי גבוה,וברור לכול שיש לי דימוי עצמי נמוך מאד אני קצת מבולבל בנושא

עירית היקרה אני מבין שמודעות נמוכה שלילית ,וגבוה טובה אז למה לי אמרו שהבעיות החברתיות שלי עם חברה וכו' זה בגלל המודעות הגבוה שלי ....תסבירי לי את הקטע הזה ,אני הרי עם דימוי עצמי נמוך מאד ,ולא מודע לעצמי בכלל ... אולי תעשי לי סדר בנושא

שלום רב. אני בת 45 גרושה + 2. כל חיי חיפשתי דמות של אמא מאנשים סמכותיים, כגון, מורות, מפקדת, בוסית, ותמיד היתה לי דמות תורנית שראיתי בה כאחות בוגרת. (אין לי אחות ולא אמא) בעקבות הגירושים התחלתי טיפול אצל עו"ס במסגרת ציבורית, אני כבר שנתיים אצלה, ומאוד ניקשרתי אלייה. אהבה שיש לי אלייה זה ברמות מטורפות.אני רואה בה אמא. חשוב לציין שגם היא מאוד אוהבת אותי, היא מכריזה זאת כמעט בכל פגישה, היא נותנת לי מעבר לזמן, שעה במקום 50 דק', היא בקשר טלפוני מחוץ לפגישות במצבים קשים במיוחד. היא שם בשבילי. היא מחבקת די הרבה ואומרת שהיא חושבת לא מעט עליי, והיא מאוד דואגת. אני לא מפסיקה לחיות אותה.והיא יודעת שאני רוצה להיות הילדה שלה. למה כל חיי דמויות של נשים ריגשו אותי במובן הריגשי ? במקביל חשוב לציין שאני נמשכת לסקס עם גברים. מעולם לא נמשכצי מינית לאישה רק לגבר, אבל ריגשית נשים עשו לי את זה ולא גברים. מי אני ? למה זה קורה לי ? אני מתביישת לדבר על זה עם המטפלת שלי, מפחדת להבהיל אותה. בבקשה תגיד לי מהו הזהות המינית שלי? החיבוק הנשי ממיס אותי ריגשית, החיבוק הגברי גורם לי לרצות סקס. לא חובקתי ע"י הוריי כלל וכלל. וזה חסר לי. אודה לך על העזרה.

יש לי קונפליקט בין השכל לרגש: ברגש ממש לא בא לי לעבור את "הטירונות" של 3 השנים על המטלות השונות, והאינטנסיביות שלהן. מה גם שהתחום יתכן כבר גם כאילו "נמאס" עלי עקב כך. מאידך, 1 ) לוגית יודעת שזו הזדמנות עבורי להגיע למקום אחר בחיים 2 ) יודעת שמסוגלת עקרונית למלא הייטב תפקיד עו"ס.. 3 ) יודעת שבכך אאזן את תקציב המשפחה, ואוכל לעמוד על רגליי. *********************************************************** האם מצליחה להבין באיזה קונפליקט אני נמצאת ? אין משהו ששווה למקום בו מצויה היום, יחד עם זאת ממש לא מרגי ש לי להמשיך לעשות עבודות וכדומה. ********* זוכרת שעלי לבחור. אך איך בוחרים / מכריעים בין שכל לרגש? כי העם אקשיב לשכל .אגיע למקום אחר בחיים ועם הרגש לא ? איך נוהגים ? תודה עידית תשובתך חשובה לי מאוד

יש לי בעית עצבים קשה במצבים מסוימים כאשר אני מול המחשב ולא מתחלף לי סרגל השפה...אחרי 4 פעמים אני נתקף זעם קשה ונותן אגרופים לשולחן ,ומעיף את המחשב וככה אם אני צריך להכניס חוט במחט,שלא מצליח להכיניס בחור...אני משתולל מזעם וזורק את הכול ....וככה אם מישהו מאחורי יושב ודופק בנעליו על כיסאי...ואני מבקש פעם פעמיים להפסיק ,ואם לא הועיל...אני קם ומכניס לו אגרוף לעומת אלו אם אתחלק על בננה,או מישהו יכה אותי.....יהיה לי כעס פנימי ,אבל לא בעוצמת הזעם שבמקרים שלמעלה (מחט וחוט,מחשב ,תיקתוק בכיסא) אני לוקח ליתיום,ואני עם הפרעת אישיות גבולית,וקשב וריכוז מה זה הזעם הזה, מאיפה זה בא,ולמה הליתיום לא עוזר כאן

אני לא יודע אם אני היחיד,אבל כול פעם שאני מבקש עיצה מימך, אני נדהם מהחוכמה שלך,והפשטות של תשובה עם הגדלות שלה ,לפעמים עובדת סוציאלית טובה מדהימה יותר מפסיכולוג שלמד 9 שנים ,ככה היה לי עם עובדת סוציאלית שהייתי אצלה בטיפול קוגנטיבי בהדסה .... אלפי תודות

גיליתי לאחרונה לאחר חשדות רבים שחברה טובה שלי גונבת בעקביות דברים חסרי משמעות , ומשקרת המון. איך ניגשים מבלי להרתיע? איך לומר לה שיש לה בעיה מבלי שהיא תתגונן או תתרחק? האם לערב משפחה?

שלום עירית, צדקת בכל מה שכתבת! הכל ברור ומקובל. (בודאי שכל שאלה היא לגיטימית, כנראה לא הסברתי את זה טוב התכוונתי שתשאלי את עצמך מהיכן זה בא, הכוונה למה באמת מטריד אותך להערכתי וזאת דעתי בודאי אפשר לראות את הדברים גם באופן שונה, החיים בכלל מזמנים לנו לחץ, וזה לא בהכרח רע, לדוגמא עבודה שיכולה להיות משמעותית לנו בדרך כלל יש בה גם לחצים ההכשרה בעת הלימודים זה תלוי איך מתייחסים לכך ברור שיש גם לחץ אבל האחריות נופלת גם על המדריכה גם למבחנים השאלה היא איך מתייחסים העיסוק עצמו ברור שיש בו עומס רגשי אבל אם זה משמעותי לך אז זה מפצה, בשבילי עיסוק משעמם גורם לקושי יותר גדול אני יודעת שיש אנשים שרוצים שלווה בחיים ולעסוק בצד המרגיע והיפה ותמתדלים להתרחק מקושי, נראה לי שאלה לא הולכים ללמוד עבודה סוציאלים, זאת לא ביקורת בשום אופן, כל אחד יכול לעשות את הבחירות שלו. ________________________ נכון, הכל שאלה איך מתייחסים או איך תופסים. ******************************************* הקושי שלי הוא שרוצה מאוד מקצוע זה. יחד עם זאת, עומס המטלות והאינטנסיביות לא ממש נכונים לי. כלומר: הדרך לא מתאימנ לאישיותי,ף עברתי לחצים בחיים, אך פה תדירות המבחנים מאוד גבוהה 0באוניברסיטה הפתוחה עברתי יותר מ20 מבחנים במסלול לתואר ראשון בפסיכולוגיה וחינך וסימתי בהצטיינות! *) במוסד המוזכר ניתן לקחת קורסים בקצה אישי , וזה מאוד ידידותי. ************** כרגע נבצר ממני. מדובר ב"ס והתוכנית מושתלת מראש. בסמסטר החולף נהניתי מאוד, במהלכו. ************************************************ אך כרגע, קשה לי להכנס למשטר מבחנים כמוזכר עם תדירות קטנה ביניהם, ותוך כדי ליש להגיש גם עבודה..) _________________________________________________ הדילמה קשה. זהו מקצוע שאכן רוצה בו אך הדרך לא נוחה לא כל שכן מדובר במשך לימודים ממושך של מס. שנים. מנסה לראות היכן המחיר גבוה יותר: ל "נשוך" שפתיים, ןלהמשיך , או לוותר ולחפש משהו מתאים יותר לא רק לאישיותו אלא שקצב הלימוד יותר ידידותי ? 8****** לא בכל יום מגיעים ללמוד מקצוע זה ומידת התסכול לא נמוכה.. אודה על התיחסותך האמינה . בכבוד ותודה

אני נתקל ברצף של צרות לא נגמרות שזה מתבטא: אין לי אף חבר אחד שאני יכול להגיד הינה חבר שלי מחוץ לחבר מספסל הלימודים, אחים שלא השתנו לרע לפחות כלפי, אני מרגיש בודד,בודד זה יותר גרוע מלבד כי זה מפריע לי מאד הכול ניהיה רע.!! התחושות האלו,לצערי אלו גם עובדות מלוות אותי לאורך כול היום ומפרעיות לי מאד. אשמח אם תציע לי מה לעשות. תודה ד.

הי עירית 1 ) מכבדת אותך בהחלט. אך גם אותי. כל שאלה היא לגיטימית בעייני. ***************************** כתבת לי כך: אורנה שלום אני תוהה מהיכן השאלות האלה החיים בכלל יכולים להפר את שלוות הנפש, ואם את מרגישה שלווה אז למה דבר כזה מעסיק אותך, הרי אם אנחנו עוסקים במשהו שמעניין אותנו באמת ואנחנו מוצאים בו משמעות, זה עושה לנו טוב גם אם זה עיסוק שהינו קשה מנטלית אניאישית לא מאמינה בבריחה מדברים קשים ולכן לא נראה לי שנושא שלוות הנפש יכול להשפיע על הקריירה *************** בעניין הפרת השלוה : מבחנים יכולים להפרה, נכון ? גם האינטנסיביות שלהם. בנוסף, העיסוק עצמו גובה מחיר רגשי / נפשי כלשהוא. וגם ההכשרה בעת הלימודים. **כיצד יש להתמודד באופן הנכון בעיקר ש"רוצה לשמר את שלות נפשי" ? התואילי להתייחס לכך בשקיפות ? אודה להתיחסותך העניינית והמקצועית.

אני מעונין להיות מטופל בשיטת הDBT מה האפשרות להיות מטופל דרך גורם ציבורי ו/או מסובסד לפחות באופן חלקי?

שאלהמחשיבה יותר "מתקדמת" : עבודת העו"ס יכולה לפגוע בשלוות הנפש. רצית לשאול את דעתך הגלויה מאוד: מה דעתך ? אני אדם שניחן באופן טבעי בשלוות נפש. חשה כאילו מפחדת לאבד אותו. אודה לתשובתך הבהירה והאמינה. נקודה זו מאוד מעניינת אותי.

אני בת 32 נשואה פלוס 3 ילדים קטנים, יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה (אוניברסיטה הפתוחה) עד עכשיו לא ניצלתי את התואר אני בחורה מוכשרת ומלאת אמביציה, אני לא רוצה וגם לא יכולה כרגע להמשיך לעוד לימודים, מה את מייעצת לי לעשות ולאן לפנות, תחום הפסיכולוגיה נורא מעניין אותי: איבחון, פסיכולוגים תעסוקתיים, ארגוניים, מיון עובדים וכו' האם יקבלו אותי רק עם תואר ראשון? מה עוד אני יכולה לעשות, כי אני כבר משתגעת בבית...

הי עירית, אנא , תשובתך בנדון חשובה לי מאוד : תחום העו"ס על סקאלה מ 1 עד 10 , עד כמה אופיו ביורוקראטי, טכני ויבש וגם עגום? אעריך מאוד באם תואילי להסביר לי עוד היום.

הי עירית , את כל כך אנושית ! 1 ) הפחד מהעומס בשנים הללו מאוד משמעותי. עומס אקדמי +רגשי בגין ההכשרה. 2 ) האם בהכשרה מעניין לעבוד עם קשישים ? אנא תמיכתך המהירה במידת הניתן עוד היום. בכבוד ותודה מראש

שלום רב, את צודקת מאוד. כל בעייתי היא שהמחיר הנוכחיאינו פשוט כלל מאוד תובעני. אך האחר הוא כמו ליפול אל הפחת. וזוהי למעשה כל הבעיה.. מה עושים ? תודה.

שלום אני מחפשת שותפה אם את רוצה להיות השותפה שלי אשמח אם תצרי איתי ואני יסביר לך טלפון שלי הוא 0527079183 או 098821516 מקווה שתתקשרי אלי בהקדם אני גם שייכת לדיור מוגן מתוגבר אבל אני גרה בדירת לווין ואני מחפשת שותפה טובה לדירה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר בהקדם האפשרי הדירה שאני מחפשת זה באזור נתניה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר

דוד שלי עבר ניתוח להשתלת לב ואחר תקופה מסוימת התחיל להתנהג באופן שונה מהרגיל(התחיל לאוהב מאכלים שלא אהב בעבר,בנוסף הוא התחיל להתעניין בנגרות ודי להצטיין בזה למרות שלעולם לא עבד עם עץ), אם יכול להיות קשר בין השתלה איבר לשינוי התנהגותי ?

או בעברית זיכרון תאי בנוסף זה קראתי באתר התחתון על מקרים מאוד דומים למה שאני תארתי פה, זה נשמע מאוד הזוי ומפחיד. אם התופעה הזאת אמיתי ? http://en.wikipedia.org/wiki/Cellular_memory http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Memory-Organs.htm

הי עירית, הנני סטודנטית לעו"ס. סמסטר ראשון קרב, מבחנים כנ"ל. אני מאוד מפחדת להתחיל סמסטר שני עם הכשרה ואף יותר עומס ואינטנסיביות ---------------------- מה לעשות ? 1 ) להרים ידים מראש ולהפסיק הלימודים וזהו! 2 ) להמר על המשך גם במחיר עומס ואינטנסיביות, מה לעשות ? תשובתך מאוד חשובה לי !!! אנא ותודה.

אני והשכן שלי יש בינינו תקשורת יפה, בעבר הרחוק היה נוהג לפלרטט עם כל מיני נשים יפות ביניהן אני. כשבעלי פגש אותו שיתף אוו בזה שאני הולכת לעשות בקרוב ניתוח פלסטי (משהו קטן) שמפריע לי אסטטי שפוגם ביופי החיצוני שלי, הוא השיב לו בחיוב, שטוב שאני עושה וכד'. כשיום אחד פגשתי את השכן, אמרתי בחיוך אך יותר התכוונתי לצחקק איתו, ולא ידעתי שבעלי סיפר לו... אמרתי לו: "בקרוב תהיה לך שכינה יותר יפה..", השכן בחר לשתוק ורק שאל מי הרופא, מה נראה לך מדוע הוא לא הגיב כגבר כגון" יופי, כל הכבוד" עכשיו תהיי יותר יפה או משהו כזה, רק שתק.?? מה נראה לך?? תודה.

ערב טוב. יש לי טבע (אולי זה לא טוב) שאני תמיד מצפה מהאנשים שיגיבו כפי שאני הייתי מגיבה. אני אף פעם לא שותקת. תמיד, מפרגנת, מחמיאה, אך חייבת תמיד להגיב, נדיר שאני אשתוק.אולי בגלל זה אני משלמת לעיתים בבריאות ומאד קשה לי להשתנות.ותודה רבה על האיחול .

אני סובל מטרשת נפוצה כבר כ 10 שנים. לאחרונה, הניורולוג שלי "החליט" שאני עייף מידי מכדי לנהוג. אמרתי לו שאכן MS מלווה בעייפות אבל אני לא טיפש. כשאני עייף, אני עוצר, יותר מנהגים "בריאים". כשאני בהתקפה, אני לא נוהג בכלל. אני רוצה לחיות! אני משוכנע שאעבור את המבחן, רק זה המון כסף! אבחן בסבבה אם הוא ישלם! יש דרך להוריד אותו מהעץ שלי??

שלום רב. אני חשה כי מציפות אותי בחודשים האחרונים מחשבות טורדניות על נושאים תפלים ושוליים, אשר אין להם שום סיבה להטריד אותי. מחשבות בסגנון אירועים מביכים מעברי, ואף סקרנות רבה ו"אכילת סרטים" על עברו של בן זוגי. אני מתקשה להתגבר על המחשבות המטרידות על אף שאני מודעת לחלוטין שאין לי סיבה להסתכל על העבר. בנוסף אני חשה באופן קבוע רגשות אשמה קיומית, כאילו אני צריכה להסתתר ולהתגונן, על אף שאין בעברי מאורע שאני יכולה להשליך עליו את אותן רגשות האשם. אני אוסיף שהדברים הללו שכתבתי מטרידים אותי ברמה כזו שהם משפיעים עליי בחיי היום יום ובתיפקוד היומי, כמו מציאת עבודה, שינה, יחסי מין וכיוצא בזאת. אודה על קבלת עצה. יום טוב.

אני תולשת ריסים מכיתה א'(כיום אני בכיתה ו') זה כל הזמן חוזר בתקופות מסוימות שיש לי ממש חורים בעיניים. אני ואמא שלי לוקחות את זה קשה(במיוחד אמא שלי). אני מרגישה שיש לי שליטה על זה וכאילו אין סיבה לכך שאני עושה את זה. אמא שלי אמרה שהיא תיקח אותי לפסיכיאטר והסבירה לי שכנראה אני סובלת מחרדה. אני ממש לא רוצה ללכת לפסיכיאטר ומצד שני אני ממש ממש ממש ממש רוצה להפסיק לתלוש את הריסים שלי. מה אני יכלה לעשות בלי ללכת לפסיכיאטר והאם יש תרופה להצמחת שיער הריסים?

אני בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית אך איני בטוחה כי אני רוצה לעסוק בתחום גם כי איני מוצאת תחום שמעניין אותי. לאחרונה חשבתי לעסוק בכל מה שקשור למשאהי אנוש כמו להצטרף כחלק מצוות במחלקת משאבי אנוש בכל מיני חברות לנימיהם. אני מחפשת עבודה אך מתקשה למצוא בשל חוסר הנסיון שלי. מה עלי לעשות? אייך אוכל להשתלב בתחום? באילו מקומות כדאי לי לחפש עבודה? אולי איני מחפשת נכון.\תודה.

היי. אם אין לך ניסיון בתחום אני ממליצה לך להתחיל בחברות השמה/כ"א, שם בדרך כלל, אם את מתאימה, תוכלי להתקבל גם בלי ניסיון ולקבל הכשרה במקום. בתור התחלה אני ממליצה לך להיכנס לאתר אורטל - ortal-hr.co.il ולערוך שם חיפוש למשרת יועצת השמה (תחת תחום משאבי אנוש). כך תוכלי לדעת מהן הדרישות ולבדוק האם את מתאימה. בהצלחה.

שם שלום , בעבר פניתי אלייך וכעת שוב. ספרתי לך על בחור שעובד איתי אשר איני מצליחה לקרוא את מבטיו ואסביר: מזה כחצי שנה שכל פעם שאני עוברת על ידו או שהוא עובר על ידי או שאני נכנסת והוא כבר נמצא- הוא זורק לעברי מבט שמשדר לי שהוא שם לב אלי. חשוב לי להדגיש כי גם אחרים מסתכלים עלי כשאני נכנסת או עוברת על ידם אך מהם איני מקבלת שום מסר. וכאן אני פונה אלייך. אייך אדה אם הוא אכן מסתכל עלי בצורה שמשדרת התעניינות/משיכה בי או שאני מפרשת זאת כך משום שהוא מאוד מאוד מוצא חן בעיני- כלומר: שאני משליכה עליו את הרגשות שלי. שאלה נוספת, ידוע לי שיש לו חברה ואף רואים אותם ביחד לא פעם במקום העבודה- אם כך, מדוע הוא מסתכל עלי? לפעמים נדמה לי שאני מדמיינת אך אני מרגישה ממנו משהוא- הוא מביט בי במן מבט שאומר משהוא. למשל: אם אני נכנסת לחדר שהוא כבר נמצא בו אז הוא מביט בי בצורה שמראה שהוא שם לב לנוכחותי, או שלמשל הוא נמצא רחוק ממני ולא בטווח ראייתי- ולא פעם כשסתם הבטתי מסביבי פתאום תפסתי אותו מביט בי מרחוק. אני פונה אלייך בבקשה לשתי עצות: ראשית, מדוע הוא מביט בי אם יש לו חברה, מה זה אומר עליו? מה זה אומר על הקשר ביננו? ושנית, אין לי אומץ לגשת אליו ולשאול אותו או להתחיל איתו כי המצב הזה נמשך כבר חצי שנה ואני בטוחה שהוא חושב שהוא מקבל גם ממני מבטים, אז מה אני יכולה לעשות כך שאדע אם הוא אכן מעוניין בי או שנדמה לי? יש לציין כי אין לנו מכרים משותפים כך שאין לי את מי "לשלוח" כדי שיעזור לי בכך. תודה

לעירית שבת שלום ראשית אלפי תודות על עזרתך האדיבה אני שומע לעיצותייך עד כה א בפגישה עם המנהלת והמטפלת המטפלת המתמחה אמרה משהו שעד עכשיו אני חש כאבים מימנו ,וחשש ממטפלות פסיכולוגיות בעתיד היא אמרה שאני איימתי עליה, שאלתי איך,והיא אמרה שדפקתי על העט על השולחן...אני נדהמתי כי בפגישה שלנו כשדפקתי היא אמרה לא לדפוק, זוהי אלימות ,וכשראתה שאני המום,היא הוסיפה ,זה לטובתך,אני רוצה שתלמד מגבלות ,אבל אצל המנהלת היא אמרה שאיימתי, כשיצאתי משם לא נרגעתי ...איזה מנוולת,שקרנית,רמאית,תקעה לי סכין בגב,4 חודשים אני מאמין לה ,בוטח בה,מספר לה הכול הכול ...ובסוף היא תוקעת לי סכין בגב,וככה הסיום שלנו במקום שישאר עם טעם טוב בלב,אני פגוע ומקלל אותה בליבי שניסתה לעשות רושם על המנהלת על גבי ב איך אני יכול בעתיד לבטוח בפסיכולוגים יותר כשהיה לי ניסיון מר כזה ג אני חש הרבה אנרגיות בידיים שלא באו לידי פורקן, לפעמים עם חברים טובים אני לוחץ להם חזק בכתף,ביד, וכו' הם מכירים אותי ויודעים את הקריזה שלי ,שאלתי האם זה בעית עצבים,או סתם אנרגיה חיובית שצריך להוציא בחדר כושר ,ולמה אני כזה, ורוב האנשים,אפילו חזקים ובעלי שרירים,רגועים ואני לא ד אני אדם רגיש מאד,ולכן פגיע מאד, ולכן התקרית לא מפסיקה להישתלט עלי, לפעמים אני חושב יום וליל איך לנקום באותו אחד שפגע בי, איך אני יוצא מיזה ה בבעית הדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי ניסיתי להיות קצת רציני ,עם פנים טיפה רציניות ,זה משפיע על הנפש ...ואני באמת מתחזק נפשית,ושם לב שהחשיבה נהיית יותר נורמאלית ולא מושפעת מהדימוי העצמי הנמוך....אבל זה לא אני, זה מחזיק שעה ,האם התשובה היא ללמוד להיות רציני,היינו ליותר זמן,להיתאמן על זה -מה שנקרא קצת קשוח ,ולא רכרוכי...או שזה שטויות מודה לך מראש על עזרתך ישראל

שלום רב יובל, תראה נא: הנני אקדמאית בת 50 + בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחנוך בהצטיינות. מזה חודשיים וחצי לומדת לתואר ראשון עבודה סוציאלית באוניברסיטה נחשבת. הכל נפלא, הנני מאותגרת מאוד ויש למה לקום בבוקר. לאחר יום הלימודים הפורמאלי נחה מעט, וקמה ללמוד באמת :מאמרים, עתה גם עבודות ועוד. *בבוקר רק מתקצרת.הלמידהעצמה נעשית בשעות שלאחר. ובעיקר בסופי שבוע. הדבר שמפריע לי הוא העומס=מידת התובענות. איני מצליחה לעבוד כלל + אין רגע מיותר להקדיש לילדיי גם עם בגירים, ולא להורי. זמן לבשל משהו מאתגר את השיקול האם לבשל או ללמוד לקרוא עוד מאמר וכו. היום נפל דבר בליבי. הבנתי שזה הפורמט ועוד בתחילתו. ***************************** אין לי זמן לארח, להתארח, לקבל בני שחוזר מהצבא ולשמע מה עובר עליו!!!!!!!!!!!! שוקלת להפסיק ללמוד, כאשר מטרתי היתה ללמוד מקצוע בעצם!! מה דעתך ? נראה שבהמשך העומס עוד יגבר. נא דעתך הרצינית והענינית. האמת שרוצה להמשיך , אך העומס.. תובעני ולאורך 3 שנים... כבוד ותודה.

מחפשת פסיכולוג/ית מומלצים שעובדים עם הכללית...יש למישהו המלצה?

יש לי שאלה עד כמה מסייע טיפול מלווה באומנות?

השאלה הייתה כי אני עוברת טיפול משולב בדרך אומנות בגלל טראומת ילדות של תקיפה ואונס

איני מבינה מדוע כל פעם "זורקים" לי את המשפט "את אשה מאד החלטית", והם: שכנים, בעל, בוס וכו'. למה הם מתכוונים? האם במובן החיובי? השלילי??. נכון, יש לי טבע כשאני רוצה משהו, אני בד"כ תמיד משיגה את מה שנפשי רוצה. לדעתי, מי שלא החלטי, מראה על חוסר בטחון עצמי, ויתכן מתכוונים שיש לי עודף בטחון עצמי?! או עצמאות יתר על המידה????, ואומרים לי את זה לא מעט אנשים.מה דעתך ומודה לך מאד.

שלום לך סיפרתי למתמחה בתחנה שהסיכיאטר מעצבן אותי,הוא לא מחזיר לי טלפונים,ואם היה לי אקדח הייתי הורג אותו,מאידך אמרתי שהוא היתקשר בסוף,וקבענו פגישה באתי בשמחה לפגישה, והכלב הזה הביא לי מאבטח ,ושיחק אותה מפוחד מימני,לא הבנתי למה...ואז הוא קרא לי מהתיק מה אמרתי למתמחה בטיפול ....הסברתי לו בחיוך שהייתי מרוגז,והכול היה בסערת רגשות להראות לה כמה אני מרוגז מימך ...אבל דחילק מה הקשר לאקדח ....הוא אמר שהוא מסרב לדבר איתי עד לברור אני חש שינאה ובוז לפסיכיאטר הזבל הזה וחש חוסר אמון ובוז למטפלת שכתבה הכול ללא חוות דעתה שהמטופל אמר זאת אומנם אבל לדעתי הוא רק בסערה ....היא פשוט בגדה בי ,אני כול כך שונא אותה תגידי לי מה לעשות, להישאר עם מטפלת כזאת,או ללכת לטיפול מקופת חולים ,ולהתחיל מחדש עם פסיכולוגית קלינית עם וותק ולא חובבנית שמסבכת אותי אני חש שינאה לכול המערכת,הפסיכולוגים,פסיכיאטרים,הלוואי והייתי יכול לזרוק את כולם לים ....אני חש נבגד מרומה אנא עיזרי לי ....כדרכך בקודש ישראל

תודה על תשובתך היקרה נכון האגו משחק פה ...האגו שלי נפגע קשה מאד וזה ככה בכול החיים, אמרת לי מילה שבעיני פוגעת, אני מנתק יחסים איתך,אפילו את אחותי, ...אני מאד רגיש מה את אומרת ...להוריד את הראש מול מטפלת טיפשונת ,חסרת אחריות או לנתק מגע ולחפש את דרכי .... תמיד פגעו בי בחיים, ושנאתי את כולם אבל השכל תמיד טען...שאני מתנהג בילדותיות ...אבל הרגש חזק תעזרי לי

מהו טווח המחירים בערך עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג ציבורי ומהו הטווח עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג פרטי?

אהלן, עמותת אנוש בשיתוף החברה למתנ"סים מפעילה מועדון חברתי לבני נוער וצעירים בגילאי 18-30, הסובלים מקשיים בתהליכי הלמידה וההסתגלות החברתיים על רקע של בעיות נפשיות ורגשיות. ההשתתפות במועדון מיועדת לאנשים אשר עברו ועדת סל שיקום. מטרתו המרכזית של המועדון ליצור מענה חברתי בקהילה המותאם לצורכי נוער וצעירים אלו ולקדם את השתלבותם בקהילה. המועדון פועל במתנ"ס עירוני בראשון לציון (מתנ"ס נווה אליהו), בימים ב' וה' בין השעות 16:30-19:00. www.enosh.org.il נשמח לראותכם, רכזי המועדון, דנה ואביאל ניתן ליצור קשר במייל שכתובתו: [email protected]

שלום, אני לא יודעת אם אני במקום הנכון ובכל זאת, אני מעוניינת להתחיל טיפול אצל פסיכולוג ואינני יודעת להיכן לפנות. יש לציין שהכל תקין אצלי בריאותית ונפשית אני פשוט מעוניינת לפתור מספר דברים שאין לי את היכולת וההשכלה להתמודד איתם בכוחות עצמי.בנוסף אני סטודנטית ולכן אין לי אפשרות לפנות למטפלים יקרים. אשמח אם תוכלי להפנות אותי לפסיכולוגים טובים שעלותם אינה "בשמיים" באיזור ת"א. תודה.

היי, ממליצה בחום על פסיכולוגית מעולה בשם ענבל חזקיה, היא מקבלת באזור ת"א והיא מצויינת!

לפני זמן מה עברתי ניתוח באופן פרטי. פחדתי פחד מוות, אך התגברתי בזכות המנתח שהרגיע אותי בזמן הניתוח.. .למחרת זימן אותי ואת כל הפציינטים לביקורת לאחר ניתוח, כל הפציינטים כולל אני ישבנו והמתנו בחדר המתנה עד שיקרא לכל אחד בשמו בכדי לבדוק... כשיצא החוצה הביט בכל הפציינטים כעין סריקה רנטגן עם חיוך קל ואמר בוקר טוב, ואינני יודעת מדוע כשמבטו נתקלה בי, הוא הצדיע לי ארוכות, וחייך אלי מפה לאוזן, כמובן שהחזרתי לו חיוך אך הייתי נבוכה ואנשים הביטו בנו כאילו "מה קורה פה"???, . כשנכנסתי לחדר לחצתי את ידו להודות לו על הניתוח המוצלח, הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה אחת על הלחי ובזה נגמר. אני מעולם עד לניתוח לא היכרתי את הרופא הזה רק המליצו לי עליו שהוא רופא מעולה. מדוע לדעתך היחס הבולט והיוצא דופן הזה כלפי?! . תודה.

שלום וחג שמח, מקרה אשר נתקלתי בו ואני לא מוצא לו תשובה. בחור הלוקה בנפשו ביקש לעבודה במפעל, כחלק מתהליך הקבלה ביקש המנהל שימציא לו אישורים שביכולתו לעבוד- אישור רופאי. הלך הבחור לרופא וביקש ממנו אישור, הבעיה נוצרה כאשר אותו רופא הסכים להביא לבחור אישור עבודה אך כזה הכולל את כל בעיותיו הנפשיות ואת פירוט התרופות שהוא לוקח. האישור הרפואי, כאמור, מפורט יתר על המידה. האם זה מחובתו של הרופא או שרשאי הוא להסתפק רק באישור אשר לא חושף את מצבו הפרטי של מבקש האישור? כמובן שהבחור המדובר צריך ורוצה את האישור אשר לא חושף את פירוט מחלותיו ותרופותיו. תודה מראש

אדם שסובל מאוד מאוד נפשית ופיזית מבעיה גנטית מולדת מאוד לא אסטטית בעור מתפקד טוב בעבודה, מדי פעם טיולים וספורט על בסיס כמעט יומי. מבחינה חברתית המצב פחות או יותר בסדר.מאוד חברותי. ברוב המקרים כלפי חוץ הכל נראה מצוין (כנראה שחקן טוב) בפנים הכל רקוב, כעוס, עצור ומרוקן.לרוב התפקוד הוא ב"ניוטרל". לא מעניין אותו כלום ורק זה מעסיק אותו. גם ההליכה למכון כושר מלווה ברוב המקרים במאמצים נפשיים רבים האם ללכת או לא. לרוב זה כן אבל המחשבות האלה עדיין לא מרפות. גם תוך כדי אימון, "בטח רואים אותי" "אני נראה מצורע" מתרחק ממראות כמו מאש. (נראה כמו מפלצת) לפחות האימון משחרר קצת את הלחץ והעצבים שרק הולכים ומתעצמים מיום ליום. מצד שני מאוד רוצה זוגיות ומענה את עצמו במחשבות הרסניות על בחורה נחמדה שהכיר באימון ספורט, דיבורים פה ושם ולא מעבר לזה. הפחד משתק אותו שמא היא תברח ברגע שתבין במה מדובר. מה גם שהמצב לא תורם לביטחון העצמי המאוד ירוד גם ככה והפחד של "מה אני אגיד" "יגמרו לי המילים" "היא בטח חושבת שאני דפוק" לא תמיד מצליח לבטא את מה שמרגיש ויוצאים דברים שכלל לא התכוון. כושר ביטוי לקוי. (מודע לזה שבכתב זה הרבה יותר קל – אבל לא מעוניין בקשר וירטואלי) מרגיש שהבטחון יורד ברגע שמביטים בו כאילו רואים אותו עירום עם המום שלו ובוחנים אותו. לא משנה מי. עסוק כל הזמן ב "אם רואים את זה". עד שמכירים אותו חושבים שהוא בן אדם מאושר כי הוא רוב הזמן מחייך (הליצן העצוב ?) מי שכן מכיר כבר נמאס לו לשמוע את הדיבורים, התלונות והכעסים על המחלה. ובצדק. מבחינה זוגית המצב גרוע למדי. רוב המחשבות אם לא כולן מתעסקות אך ורק בזה, ואיך להסתיר את זה ושלא יראו ובטח כולם מסתכלים עליו שנראה כמו מפלצת. המחשבות פשוט לא מרפות. הן רק מחריפות. מתקרב לגיל 40 לא מעיז אפילו לנסות להכיר מנסיונות כושלים בעבר הרחוק שהמצב הפיזי בגוף היה בהרבה פחות גרוע מהמציאות הנוכחית. – "בהלה ורתיעה של בנות זוג. קשרים רציניים מעולם לא היו. טיפולים פסיכיאטרים במשך 5 שנים בקירוב ללא הועיל, טיפולים פסיכולוגים גם כן לא. לא משלים עם המצב ולעיתים אף רוצה לא להתעורר בבוקר. בשביל מה, לעוד יום כזה ? האם זה נכון לחפש בנות זוג "בעלות מום" זה או אחר ? כי בנות זוג "רגילות" לא מקבלות אותו. המצב קשה ומחמיר עם השנים, גם מבחינה נפשית ובעיקר מבחינה פיזית בעור המצב קטסטרופלי אין טיפול. איך מתמודדים ????? זה כבר בלתי נסבל. אגב המצב הבריאותי הכללי הוא PERFECT רק הסיוט הזה מפר חיי שגרה נורמלים שמעולם לא היו עוד דבר, "אתה מקסים" "מי שתרצה אותך תקבל אותך כמו שאתה" המשפטי סרק האלה הושמעו אין ספור פעמים בעשור האחרון ובזה שלפניו. אלו רק משפטים. המציאות אכזרית יותר. המחשבות לא נותנות לישון.

האם יש אפשרות דרך מכבי זהב לבחור מטפל חיצוני בשיטתDBT ולקבל החזר? ואם כן לכמה טיפולים. היכן אפשר למצוא מטפלים בשיטה במרכז הארץ?

שלום רב, לשם פרויקט בקולנוע דרושות לי מס' עובדות כלליות בנושא "חרדת בחינות", עובדות מדעיות למיניהן. אני לא יודע אם אני במקום הנכון, אבל תודה מראש

סכיזופרניה וOCD בכמה מקרים נתקלת ועד כמה זה נפוץ? והאם יש לזה אבחנה שונה משאר האבחנות ? וועד כמה ידע יש בנושא הזה נעשו מחקרים מה הטיפול היעיל ביותר? ועוד שאלה קטנה ברשותך האם יש פסיכיאטר שמומחה במקרים מסוג זה אשמח עם תמליץ לי על מישהו

שלום רב, אני מחפש קבוצות תמיכה / סיוע להתמודדות עם מחלות באיזור ת"א והמרכז. רצוי שלא יהיו פרטיות כי הן עולות המון, אלא במסגרת ציבורית או מסובסדת. היכן מוצאים קבוצות כאלו? בברכת חג שמח,