איטום חריצים

שלום לכן: איטום חריצים מוצג בדרך כלל כפתרון פשוט וחכם לבעיית העששת. האם אכן זה כך? *מה הסיכונים ובאילו מצבים לא כדאי לבצעו? *האם מומלץ לבצע איטום חריצים באופן גורף-לכל הילדים או רק בכפוף לתנאים מסוימים, אם כן מה הם?(הגיללאים 5.5 ו 7.5). *מה הסיכון באיטום? החומר, התפוררותו/בליעתו? *האם האיטום של פני השיניים הטוחנות,גורם גם איטום חלקי של החריצים בין השיניים ובכך ל"היתקעות" יתר של מזון? האם יש נטיה לזילזול בצחצוח, לאחר ביצוע האיטום? מבצעים את האיטום, על שיני חלב או רק על שיניים קבועות? האם ביצוע הטיפול מחייב בדיקות לשימורו? כל כמה זמן? האם יש חומרים שונים לאיטום, איכותיים יותר/פחות? מסוכנים יותר/פחות?

הרבה שאלות שאלת על איטומים. אין שום סכנה בביצוע נכון של איטומי חריצים וחרירים. האיטום אכן מונע התפתחות עששית בחריצים וחרירים עמוקים לתוכם לא מגיעה הסיב של מברשת השיניים לנקותה. מבצעים איטום לחריצים עמוקים, בדרך כלל החריצים עמוקים יותר בשיניים קבועות מאשר בשיניים נשירות ('חלב'). כדאי לבצע את האיטום סמוך ככל האפשר לבקיעת השן כיוון שהשן רגישה ביותר לפתח עששת בשנתיים הראשונות לאחר הבקיעה. חשוב כמובן לא לאטום חריץ שכבר התפתח בתוכו עששת. חשוב לזכור שאיטום לא מונע התפתחות עששת במשטים חלקים של השיניים.