מחלות ילדים

יש לי הרגשה שכאילו הילדים של היום חולים יותר מהילדים לפני עשר או עשרים שנה. ואינני מתכוונת למחלות ילדים שנגדם יש חיסונים, אלא למחלות זיהומיות או מחלות כרוניות כמו אסתמה, פרקים, מחלות עיכול ואחרות. האם אני צודקת? והיכן אפשר למצוא חומר סטטיסטי בנידון? תודה מראש

שלום גלית, הרושם שלך מוצדק בהחלט. נתונים אפשר למצוא ברשומות רפואיות של מתגייסים לצה"ל, של משרד הבריאות ושל קופות החולים. המחלות של היום קשות יותר, ממושכות יותר, יקרות יותר לטיפול וזאת למרות התפתחות טכנית מדהימה במיכשור הדיאגנוסטי ונגישות האזרח אל שירותי רפואה. המצב המתואר הוא למרות החיסונים נגד מחלות ילדות ומגפות אחרות (פוליו, צהבצ ועוד). אולי להיפך. יש היום מספיק מחקרים כדי לעורר ספקות רציניים בדבר יעילות החיסונים ושלילת תפקידן של מחלות הילדות ב"אימון" הגוף והמערכת החיסונית שלו. (זוכרת, בילדותינו היו לוקחים אותנו לבקר ילד חולה כדי שנידבק וכ נעבור את המחלה). יתר על כן, יש היום סימנים לכך שחיסונים מסויימים מעודדים התפתחות אוטיזם, מגיעות מוחיות, היפר אקטיביות ואולי צרות אחרות. בארה"ב ובאנגליה יש כבר אירגוני הורים לילדים אוטיסטיים התובעים את הממשלה ושירותי הבריאות על נזקים לילדיהם. זיוה וזאב

גלית שלום אני לא מסכימה לדעתם של זאב וזיוה. הילדים חולים יותר במחלות קשות (לאו דווקא במחלות ילדות) כי הרפואה התקדמה ומאפשרת חיים, מבטלת את "הברירה הטבעית של הטבע" שרק החזקים שורדים, תחום זה שייך לפילוסופיה והאתיקה של הרפואה המודרנית, האם את חושבת שנכון לתת לילדים ולמבוגרים האלה למות? כדי שלא יעמידו צאצאים? ואז שעור המחלה באוכלוסיה לא יעלה? אני לא בטוחה שזו דעתי. אני מאמינה שהרפואה מתקדמת ויבוא פתרון, לגמרי לא "טבעי" יקראו לו הנדסה גנטית שלא רק תטפל במחלה אלא גם תביא לתיקון הגן והבראה מוחלטת מהמחלה. הויכוח על חשיבות החיסונים לתינוקות הוא ארוך וממושך, בעבר בכל משפחה היו תינוקות שלא שרדו, והיום אנו יכולים למצוא לדאבוננו, ילדים שהחיסונים פגעו בהם פגיעה נוראית, כל ילד כזה הוא מאה אחוז להוריו, אבל אין להתעלם מכך שהחיסונים מונעים את תחלואת הילדים שהיא מסוכנת לא פחות. לפני יומים נכנס לסל הבריאות החיסון החדש נגד שעלת, שעד כמה שידוע - כי חייבת זהירות בהבטחות, אין לו תופעות לוואי וסיבוכים. אני מודה - למרות הסכנות, ילדי קיבלו את החיסונים. רפואה שלמה איילת

תודה לכם. אולם נדמה לי שבמחלות שכנגדם יש חיסונים יש ירידה מדהימה בתחלואה. כך פוליו, אבעבועות שחורות, ואפילו חצבת, שעלת, חזרת, אדמת, דלקת קרום המוח, טטנוס, כלבת ועוד מחלות שכנגדם יש חיסונים. אי אפשר פשוט להכחיש זאת. אולם לתחושתי, במחלות אחרות שכנגדם לא מקובל לחסן כמו מחלות זיהומיות אחרות וכמובן מחלות כרוניות, יש דווקא עליה חזקה. כך באסתמה ואלרגיה, פרקים, ועוד. האם אני צודקת?

שלום רב, לשם הבהירות, איננו חושבים בשום מקרה שיש לתת למישהו למות בגלל חיסונים או מחלות. כאשר דיברנו על חיסונים, דיברנו בעיקר על מחלות ילדות שמהן בדרך כלל לא מתים, אך הן כנראה מכינות את המערכת החיסונית של הילד לעתיד כך שיוכל להתגבר על מחלות קשות יותר. למען הצדק ההיסטורי והעובדתי יש להדגיש כי בין גורמי התמותה הנפוצים ביותר של ילדים בעבר היו תנאי תזונה והיגיינה ירודים, תנאי העסקה מחפירים (כן גם לילדים), פגיעות פיזיות והתעללות. כל העובדות שציטטנו בתשובתנו הקודמת הן של רופאים על בסיס מחקרים לפי כל כללי האתיקה והמקצוע (סמיות כפולה) ופורסמו בעתונות המקצועית המכובדת ביותר. אנו מודעים לכך כי הויכוח אינו "סגור", אך ויכוחים ודיונים כאלה הם טובים ומפרים. באשר לילדים הפרטיים שלך, לא תוכלי להמנע מלקיחת אחריות אישית עליהם. אני לקחתי ולא חיסנתי אותם עד שהגיעו לצה"ל. כיום הם הורים לילדים, בריאים ואני מקווה שגם מאושרים. זיוה וזאב