דפנה

שלום ארצה לשאול כאן שאלה פסיכולוגית אם אפשר, כיוון שפורום הפסיכולוגיה לא פעיל בשבתות וחגים וזה מציק לי בשנות ה30 לחיי. אבא ואמא כל הזמן אומרים לי " לכי תחפשי כבר בחור". אני לא בבית הרבה-באה פעם ב... אבל בכל זאת פשוט אינסוף אמירות-לכי כבר תמצאי לך בחור היום זה מאוד קל להגיד לכי ותעשי אך לא קל למצוא בחורים מה אתם מציאים לעשות? איך אפשר להפסיק אמירות אלו ולתת לזמן לעשות את שלו? זה פוגע בי!

אכן מטרד אמיתי לשבת לשיחה איתם ולומר להם: ראו, זו עכשיו שיחה של אדם בוגר אל אנשים בוגרים, לא שיחה של הורים לילדה קטנה. אני מבינה שאתם דואגים לי, לעתיד שלי, לאושר שלי. אבל, חזרה על האמירה "לכי תחפשי לך בחור" לא מקדמת את האושר לי, רק מציקה לי וגורמת לי לעוגמת נפש כי אני מרגישה שמאכזבת אתכם. אם תרצו שאמשיך לבוא לבקר אתכם בשמחה כי אתם ההורים שלי ואני אוהבת אתכם, אז אנא מכם תפסיקו ללחוץ על בתחום זה, תנו לי לנהל את חיי כפי שמתאים לי וכפי שאני מבינה". תראי מה מתפתח מאמירה כזו. את יכולה לומר זאת בע"פ, את יכולה לקרוא זאת מהכתב, את יכולה לשלוח להם מכתב... איך שמתאים לך. זכותך המלאה לחיות את חייך כראות עינייך. מקווה שאת מאמינה שהם עושים לך מדאגה לשלומך ורווחתך.

ורק כך אנסה תודה