חולה בסרטן ריאות

אני מקבל אירסה מזה חודש. יש ימים שאני פנתר ויש ימים שאני לא מסוגל לקום מהמיטה. מזה 3 ימים אני ממש מרגיש לא טוב. לא כואב לי כלום רק הרגשת חולשה נוראית, לא אוכל כמעט כלום. מה עושים. ככה ממשיכים לחיות? הרופאה האונקולוגית אפילו לא מגיבה שאני לא מתפקד.

מישה שלום. אתה מתאר מצב עצוב מאוד, ולצערי שכיח מאוד, כשדווקא מי שהכי צריך את שרות הרפואה הכי טוב ומבין ומקיף- אינו מצליח לקבל אותו, ולפי מה שאני מרגיש מדבריך- אתה מרגיש בעצם נטוש. איני יכול להכנס לפרטי הטיפול, כי איני יודע מה המצב הכללי שלך, מה השלב בו נמצאת המחלה ומה השלב בו אתה עצמך נמצא, מה המערך התומך מסביבך (משפחה, רופא משפחה, מרפאה, שרותי האונקולוגיה בנוסף לאותה רופאה)ואינ יודע היכן בארץ אתה גר ובאיזו קופה מבוטח... הערות כלליות: 1. תשישות היא סימפטום שכיח במחלה כמו שלך, ויכולה להיות חלק מהמחלה אבל גם תופעת לוואי של טיפול. לכן צריך לנסות להבין אצלך ממה זה נובע- כמובן שיכול להיות משולב. 2. מעבר לטיפול האונקולוגי הספציפי, יש טיפול תומך- גם בתזונה וגם בתרופות לשיפור תאבון, מצב רוח, הרגשה כללית. 3. לרופא המשפחה יכול להיות חלק גדול בטיפול התומך הזה, ויחד איתו לאחות שאיתו או אחות אחראית במרפאה . 4. בדרך כל לשרות האונקולוגי יש מנהל ויש עובדת סוציאלית- שתפידה לא רק לשוחח על הקשיים והפחדים והחששות- אלא גם לארגן את כל הטיפול- ואפשר לבקש שיחה איתה. כאמור- קשה לי להיות יותר ספציפי- אבל יודע שתמיד יש עוד משהו שאנחנו- הצוות הרפואי- יכולים לעשות למען מי שסובל.