פרנדיזון
דיון מתוך פורום רפואת משפחה
שלום, התחלתי ליטול את הכדורים הנ"ל במינון 20 מ"ג, ואחרי חודש אני יורדת במינון כל פעם 5 מ"ג, ואז אני אפסיק עם הסטירואידים (ואקבל תרופה אחרת). האם אני יכולה לקחת גם אדויל 400, לכאבי מחזור? (אני צריכה לקבל מחזור בעוד מספר ימים) שנית, האם אפשר להמשיך לקחת ויטמין D? במקביל לסטירואידים? ושאלה אחרונה, האם במינון זה ולאורך הזמן של לקיחת התרופה (כחודש ושבוע), יכול להיות שאסבול מתופעות לוואי? והאם עליי להיות ערה לדברים מסוימים. תודה על התשובה, זו פעם ראשונה שאני נוטלת את התרופה הזו ואני מאוד חרדה ממנה, (ומכך שאובחנתי כסובלת ממחלה אוטואימונית- שתשאר איתי כל חיי- אלא אם המדע יתקדם) ושוב המון תודה ומועדים לשמחה.
מנסיון לפרדניסון יש תופעות לוואי אבל הן משתנות בהתבטאות שלהן. ממה את סובלת ? רון
בקר טוב. אני מבין את שאלותייך וחרדותייך, אבל חושב לא הוגן כלפייך ולא נכון רפואית לייעץ לך פה על דבר כל כך משמעותי בחייך. את צריכה לצאת לדרך הזאת של טיפול לכל החיים עם ליווי צמוד של המחלקה שנתנה לך את הטיפול ושל רופא המשפחה. למשל- פרדניזון במינון כזה ולאורך זמן משפיע גם על רירית הקיבהועלול להפוך אותה לרגישה יותר לתרופות מהמפחה של אדוויל. לא אוכל לנחש מראש אם אדוויל יהיה לך טוב כמו עד כה נגד כאבי מחזור, או שיגרום לך לכאב בטן. אותו דבר- לגבי ויטמין D- למרות שצפוי שלא תהיה לך בעיה עם זה, במיוחד שעדיף לקחת את הויטמין D עם האורחה העיקרית ביום. לא ברור לי למה אישה שעדיין מקבלת מחזור לוקחת תוסף ויטמין D והעיקר- אם התחלת לקחת פרדניזון 20 מג' ואין לך מושג אם עלולות להיות לך תופעות לוואי ואילו ומה המשמעות של המחלה שאובחנה אצלך- זה מעציב אותי שלא קיבלת הכנה ראויה מהרופאים שמטפלים בך. כן- לפרדניזון במינון מוגבר עלולות להיות תו]פעות לוואי, חלקן הפיכות וחלקן לא, אבל כנראה זה הכרח המציאות שתקבלי טיפול זה. במקרים אלו שוקלים עלות (לא כספית) מול תועלת. לדעתי, עלייך ללכת עוד היום לרופא המשפחה, לשבת איתו ולקבל "מפת דרכים" לגבי הצפוי, ואם אינו יודע לתת תשובות- לרופא המייעץ שהורה על התחלת הטיפול. יש באינטרנט גם בעברית אתרים לפי המחלות, כולל פורומים, ואני בטוח שתמצאי פורום של מטופלים ותיקים. שתצלחי את הטיפול ושייטב לך.
ד"ר הר שמש, תודה רבה על תשובותייך המפורטות. אני אובחנתי כסובלת מלופוס ואני בת 25 (ככל הנראה עדיין לא 100%), כשהייתי באישפוז ובאו לדבר איתי על כך, "הייתי, בשלב ההלם", ולא ממש חשבתי על שאלות. לאחר מכן, דווקא כן פניתי לרופא המשפחה- הבעייה איתו, למרות שהוא רופא מצוין ואני מאוד סומכת על דעתו, הוא נורא עסוק ואחרי 5 דקות הוא מחפף אותי, ואני לא הספקתי לשאול את כל מה שרציתי. אני לוקחת ויטמין D, כי נמצא אצלי חוסר. אגב, הסתכלתי מעט באתרי האינטרנט- אך הם מלחיצים מאוד,ומרוב הדברים אינני סובלת (ןלכן אני כרגע מעדיפה לא לדעת, את מה שרלוונטי עבורי). שאלה אחרונה: במידה והסטירואידים ישפרו את מצבי, חשבתי לא לקחת תרופות (כי התרופות הרי לא מרפאות, והבנתי שגם עם תרופות יכולות להיות התפרצויות,אז בשביל מה סתם לקחת תרופות), האם אתה מכיר אנשים שחולים במחלות אוטואימוניות ולא נוטלים את התרופות, והם חשים בטוב? לא מתחשק לי בגיל הזה להיות כל החיים במעקב רפואי- אני עדיין לא בגיל המתאים. תודה רבה ושוב חג שמח ! חבל שאי אפשר ללכת אליך- אני בטוחה כי היכן שאתה נמצא באפריקה- התושבים זוכים לטיפול מיליון דולר, האם אתה מתעד לחזור לישראל, בקרוב?