תגובה לד"ר יעל הס ,ולד"ר שי מזור (הפינדציט )

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

25/03/2006 | 21:06 | מאת: שאול לוי

א. נבצר מבינתי איך רופא כללי יכול לשאת אחריות אם חסרה לו השלמה /נסיון /והשכלה של 4 שנים הדרושה לרופא משפחה לפי הדרישות שנקבעו לאחר קבלת תואר ד"ר ,מתשובתך נשמע כי התקופה של 4 שנים יכולה להיות מיותרת . ב. ילדתי בת 18 מגיעה לקופת חולים של שירותי בריאות כללית ברמלה דרום ביום א' ומתייסרת מכאבים ,פונה לרופאה מחליפה של רופאת המשפחה ,והלה בודקת אותה וטוענת כי אין לה שום בעייה ,קחי כדור ותאכלי טוב ,בבקשת אימא המתלווה אליה למסור לה מכתב הפנייה למיון במקרה שתרגיש יותר גרוע טוענת כי זה מיותר ,וחוץ מזה אם תיגש למיון ותצטרך לשלם לא נורא יש לה יכולת לשלם . ג. הילדה ממשיכה לסבול בבית ,ומפסידה לימודים ,וביום ב' פונה הילדה שנית לרופאה והלה כועסת וטוענת כי היא הרופאה והיא לא מוכנה להפנותה לשום רופא אחר ,ולא תפנה אותה למיון ותפסיד את רשיונה .ואם חושבת היא כי צריכה את שירותיה המיון שתשלם מכיסה יש לך כסף . ד. יום ג' אביה של הילדה מתערב ומתקשר לד"ר ,והלה ממשיכה בסירובה ולטענתה אין לה תור פנוי לקבל את החולה ,ולבסוף נאותה להעביר למשרד הקבלה מכתב הפנייה לרופא כירוג ,ולמיון ,את ההפנייה למיון אינה מעבירה למשרד רק לכירוג. מכאן הילדה מגיעה לכירוג והלה מפנה אותה בדחיפות למיון ,ובמיון בדחיפות לחדר ניתוח באמצע הלילה . זוהי הגדרת רשלנות פושעת ,ולא רשלנות גרידא ,ואין כאן עניין של סביר ונבון ,וכי הדבר רחוק מהגדרת הנבון לאחר פנייה שנייה ושלישית לבקשת הפנייה למיון . לדעתי שירותי בריאות כללית במרפאת דרום רמלה מזלזלת באינטלגנצייה של חוליה ומנקזת אליה את הרופאים אשר נענים לכאורה לדרישתם,לחסוך בהוצאות הקופה בלא לגרום לקופה הוצאות מיותרות על חשבון בריאות החולים .

25/03/2006 | 22:45 | מאת: ד"ר שי מזור

1. יש הרבה רופאים כלליים שעובדים כרופאי מרפאות חלקם טובים ,חלקם טובים פחות 2. להחזיר את הגלגל אחורה ולהפחית מתסכולכם לא נתן יהיה קרוב לודאי 3. קשה להכנס לסיטואציה ולהבין מי היה לא בסדר אבל אם הרופאה (כללית או מומחית) ביצעה בדיקה גופנית כמו שצריך יכול להיות שבפעם הראשונה היא היתה יכולה לאמר בשקט שמה שצריך זה לקחת משהוא נגד כאבים ואף אחד לא היה בא אליה בטענות 4. יכולה היתה הרופאה באותה מידה לבוא ולאמר שאט הכאבים יחריפו היא תצייד אתכם במכתב הפנייה למיון 5. אני סבור שאחרי הפעם השנייה שהגעתם אליה המחשבה של הרופאה בין אם מצאה משהוא יותר משמעותי או לא היה להפנות אתכם לכירורג שיבדוק את הבטן 5. עם כאב לא נתן להתווכח 6. לסיום אני יכול לאמר בביטחה שהיות וקיימים כ"כ הרבה מקרים בהם מפנים למיון בחשד לאפנדיציט ולאחר שפותחים מוצאים שזו לא האבחנה אבל כבר כורתים אותו באותה הזדמנות=יש כ"כ הרבה מקרים כאלה שלפעמים נתן לפספס אבחנה זו

מנהל פורום רפואת משפחה