שאלה

שלום אני בת 52 לפני כשמונה חודשיים הופיע אצלי דימום מאיזור הגרון ולא החניכים הדימום הופיע לי בשעות הבוקר לפני הציחצוח בהתחלה ירקתי דם בכמיות גדולות עם הזמן זה היתמעט הדם היה בצורה של גושי דם . עישתי בזימנו מספר בדיקות על מנת לאבחן מימה הדימום והלן הבדיקות: סיטי חזה , בדיקת דם, בדיקות אצל א.א.ג , גסטרו (לבדיקת כיבה). במהלך בדיקות ניתגלה אצלי רפלוקס בכיבה ,שמרתי על אורך חיים בריא כפי שאמר לי הרופא,הצרבות הופיעו לי מדי פעם לא בצורה מתמדדת הרגשתי שריפה בכיבה,הרגשת חום לעיתים . התרופות שקבלתי וצרכתי אותם היו אוגמטין, ועוד אנטביטקה ( כדורים אדומים) במשך ה5 חודשיים הרישאונים סבלתי מכול התופעות הללו : לאחר מכן עברו לי כול התופעות גם הדימום . אך לאחרונה לפני מספר שבועות חזר לי הדימום במנות קטנות יותר. חשוב לי לציין שהשמשתי בכדורי האוגמטין עבר לי הדימום לחולטין למשך חודשיים מאז השימוש לא הופיע כלל דימום. שאלותי הם: מימה יכול להיות הדימום הבלתי פוסק ?? האם יכול להיות שנקרע לי גיד בגרון ( אני נורא עדינה וצועקת לרוב).?. איזה סידרת בדיקות נוספות היית מציעה לי לעבור?? האם מומלץ להישתמש שוב באנטיבטויקה?. אני לא מעשנת, ולא מישתעלת ולא שותה. מימה זה עלול להיגרם וכיצד ניפתור את הבעיה לחולטין ?? תודה רבה על הסבלנות

חסרה לי אינפורמציה כאן ולכן אני לא ממש יכולה לעזור לך. לא הבנתי למה נתנו לך את האוגמנטין (אנטיביוטיקה) - האם החשד הוא שמדובר בדלקת במערות הפנים (סינוסיטיס?) האם היו סימנים לדלקת אחרת? חניכיים למשל? לא מכירה גידים שנקרעים בגרון כך שגם לזה אני לא ממש יכולה להתייחס. הייתי מציעה לחזור ליעוץ אף אוזן וגרון ולברר איתו את הסיבה לדימומים.