מבקשת דיעה - במקרה של שני אנשים בוגרים, מי קובע אם

ללכת לרופא או לא? תארו לעצמכם מצב. זוג נשוי, בסה"כ חי באהבה גדולה (למרות מצב כלכלי גרוע). לזוג ילדה. לאשה יש מידי פעם בעיות רפואיות, חלקן חמורות יותר וחלקן פחות. כל פעם כשמתעוררת בעיה קשה, האשה מיוזמתה פונה לבדיקה. אבל כשהבעיה, לפחות לדעת האשה קשה פחות, היא מעדיפה לא לפנות כלל או לפחות לחכות ליום המחרת (בהנחה שהבעיה היא בלילה או בסופ"ש). אבל כשזה קורה הבעל מתרגז וחריך את האשה (ע"י איומים בעזיבה) ללכת מיידית לבדיקה (מה שכרוך לרוב גם בטרחה שבמקומה האשה יכלה לנוח וגם בהוצאה כספית שכבדה בשביל הזוג), בתחילה הזוג רב, ובסוף האשה נכנעת, אבל כשפונים לבדיקה תמיד מסתבר שהאשה צדקה ואו שהפניה הייתה מיותרת או שניתן היה לדחותה לפניה במועד נוח יותר. אין ספק שלחצו של הבעל נוסע מדאגה ומאהבה לאשתו ולבתו. אבל השאלה, במצב כזה, ואם האשה רוצה להמנע ממריבות חוזרות ונשנות עם הבעל, אבל לה ברור במקרים מסוימים שהפניה לבדיקה מיותרת. מה עושים אז? האם על האשה לעמוד על שלה ולהסתכן בפרוק הנישואים או להמשיך להכנע לבעל וללכת לבדיקה המיותרת, על חשבון מנוחה שיכלה לסייע יותר להחלמתה? אודה לחוות דעת גם של רופא/ה וגם של משתתפים אחרים

יש כאן בעיה מעבר לעובדה שמישהו לא מרגיש טוב. העובדה שבן זוג אחד כופה דברים על בן זוגו ומתנה תנאים ומאיים בעזיבה היא בעיה שדורשת טיפול ולא משנה מה הסיבה לויכוח. כמו שאמרת מדובר באנשים מבוגרים שצריכים לשבת ולדבר על הבעיה, ייתכן מול יועץ מקצועי, כדי לברר מאיפה באה דאגת היתר של בן הזוג ולמה זה צריך להיות כרוך באיום לעזוב.

מנקודת מבט של רופא קהילה , יש שני סוגי מטופלים שאני פוחד מהם הכי הרבה 1. החולה שמגיע פעם בכמה שנים = לעיתים קרובות הוא מגיע עם מכתב סכום מצינטור או לאחר ארוע מוחי קל,,,,,,,,,,כבר עם שפע אבחנות כיתר לחץ דם חמור מאד / סכרת לא מאוזנת/ /שומני דם בשמיים 2. החולה שאני רואה כל יום - כי לפעמים מפספסים דברים בצורה כזאת איפה אתם יושבים במשוואה הזאת??,,,,,