mononuclosis

שלום רב, אני בת 25, בשנת 99 הייתי חיילת משוחררת וסבלתי קרוב לחודש וחצי מדלקת חזקה בגרון. גם רופא משפחה וגן א.א.ג היו בשוק כשראו איך הגרון שלי נראה - השקד הימני היה מוגדל כ"כ שכמעט לא ראו את פתח הגרון. קיבלתי 4 אנטיביוטיקות שונות, כל אחת למשך שבוע עד 10 ימים - ושום דבר לא עזר. אחרי חודש וחצי-חודשיים המחלה חלפה ונשאר ממנה שקד ימני מוגדל, בולט וחסר צורה לחלוטין (נוצרים עליו גם הרבה "פקקים" - משקעים בשקדים ואני מסירה אותם ע"י קיסם שיניים עפ"י המלצת א.א.ג). מה שמתריד אותי יותר זה העובדה שבבדיקת דם שגרתית התגלו נוגדנים למונונוקליאוזיס שהתרחש מתישהו בעברי - אני משערת שבשנת 99 זאת הייתה מחלת הנשיקה שלא אבחנו ולא דלקת גרון. מה זה אומר שיש לי בדם נוגדנים למונונוקליאוזיס? האם זה קשור לכך שאני כל הזמן עייפה? (במידה לא סבירה, כי אני צעירה ולא עובדת קשה מדי) מה עלי לעשות כדי להתגבר על העייפות ? האם זה נכון להוציא "פקקים" מהשקדים בעזרת קיסם ? סליחה על אורך ומכתב ותודה מראש לי

שלום קשה לקבוע מתי היית חולה במונונוקליאוזיס. הבדיקה של הדם מראה שהיית חולה בעבר אבל לא ניתן להסיק מכך שהמחלה היתה אז ב 99'. סביר יותר להניח שאז בזמן המחלה הסוערת עשו לך משטחים ובדיקות בשל משך המחלה הארוך. בנוגע להמלצה להוצאת הפקקים, שקבלת מרופא אא"ג - לא מכיר המלצה כזאת אבל אנימכבד את דעתו של המומחה בתחום שיעץ לך. תמיד את יכולה להתיעץ עם רופא אא"ג נוסף. לרוב האנשים כיום יש נוגדניםלנוגדנים של מונונוקליאוזיס בדם כי רובינו עברנו את המחלה הזאת (גם אם היתה קלה מאוד ולא אובחנה) בגיל צעיר. אין לכך משמעות בדר"כ. לגבי העייפות - שווה לספר על כך לרופא המשפחה ולעבור בירור בנושא. תרגישי טוב.