האם טיפול תרופתי או קבלת ייעוץ נפשי בקופ"ח הוא "כת

האם פנייה לרופא המשפחה , ותלונות על מתח, חרדה ותלונות נפשיות קלות, שהן מנת כלל האוכלוסיה, ואני מבקש פתרון ייעוצי או תרופתי מהרופא משפחה, האם עצם הפנייה לרופא המשפחה נרשמת בתיק הממוחשב,? האם כאשר ניתן טיפול תרופתי קל, במרשם , האם יש סיכון שבעתיד אסומן כלוקה בנפשי כאשר אדרוש מרופא המשפחה סיכום רפואי וויתור סודיות לצורך לימודים או תעסוקה? האם כאשר ניתן טיפול ללא מרשם או המלצה לטיפול ברה"ן ציבורי , וזה בידיעת הרופא המשפחה, האם זה אוטומטית צובע אותי כסובל מבעיה "נפשית"? האם זה ייפגע בסיכום הרפואי או בהיסטוריה הרפואית העתידית? מודה מראש, על תשובותיכם המדוייקות . זה חשוב, לי כדי לדעת אם לפנות לרופא המשפחה או שזה יכול לפגוע בי בעתיד...

יש הבדל בין לכתוב בתיק הרפואי לבין "לשים כותרת" של בעיה נפשית כרונית. היום, בעידן התביעות המשפטיות והתיק הממוחשב, הרופא אמור לתעד כל מה שקורה במפגש בינו לבין המטופל ולכן הכל נכנס למחשב. אבל, מצב חרדתי חולף או בעיה נפשית עכשוית לא גורמת לכך ש"תוחתם" בסטיגמה של "פסיכי" וזה ירדוף אותך כל חייך. יצוין בתיק שבתקופה זו וזו עברת כך וכך וזה בהחלט לגיטימי. זה לא מסמן אף אחד. היום זה גם לא מסמן אף אחד אם הוא הולך ליעוץ נפשי כי זה דבר מקובל וחלק מהחיים שלנו, וגם אם אתה מקבל טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה זה לא מסמן אותך לשום דבר. את כל המפגש בין הרופא למטופל חשוב לתעד בתיק הרפואי לטובת כל הצדדים, אבל ישנם דברים שחשוב מאד גם לאחרים לדעת, כמו למשל נסיון אובדני בעבר, אלכוהוליזם, צריכת סמים וכו' - זה בהחלט יכול להשפיע על החלטה של רופא למשל לחתום על אישור לנשיאת נשק.

לחושש, הלואי והמצב במציאות הישראלית היה אידיאלי כזה כפי שד"ר הס מתארת. זה נכון שקשיים נפשיים קלים וחולפים הם לגיטימים מבחינת הרופאים המטפלים., אבל ,, הייתי מתרחקת מהרפואה הציבורית בנושאים כאלו, מכיון שזה עלול להיות מכשול במקום זה או אחר. (מצטערת שאינני יכולה לפרט) התיק הרפואי יכול להגיע (כשאתה חותם ויתור על סודיות רפואית) לידיים אחרות, ומי שאינו רופא ולא מבין היטב ולעומק מבחינה מקצועית-רפואית את משמעות הדברים, מתייחס לכך בצורה אחרת.