צרבת לעתים קרובות
דיון מתוך פורום רפואת משפחה
לאחרונה אני נמצאת במצב של מתח בעבודה, ועומדת בפני פרישה מרצון מהעבודה ואני במתח לקראת מה שצופן לי העתיד בתור מובטלת בת 56 וכן מה אעשה ? איך אסתדר וכו' ויחד עם זאת יש לי צרבת איומה. לפני כמה זמן זה חלף ושוב חזר. אינני רוצה ללכת לרופאים כי אני פוחדת מהבדיקות הפולשניות... האם יש אפשרות להיפטר מהצרבת בדרכים אחרות ? ומה עלי "לא לאכול" כדי שלא תהיה לי צרבת וכן האם זה ממתח ועצבים ? מחכה לתשובה. בתודה דבורה.
ניתן לשער שהצרבות למינהן היו(במינון כזה או אחר ) כבר בעבר ,,ואולי לא,, מעבר ממסגרת עבודה בת שנים למסגרת פנסיה הוא קשה נורא יש לי שאלה שבלעדיה אני לא יכול להמשיך.. איך היתה מסגרת העבודה?במה עסקת?האם הית מרוצה מעבודתך באיזשהוא שלב?האם היית מוערכת?
אני עוד לא "הייתי" שם אבל אני מתאר לעצמי שיש תקופות של "הגיעו מיים עד נפש(בקמץ) ואז השאלה שצצה ועולה היא האם יש צורך לצאת לפנסיה? האם אי אפשר למשל לקחת חופש גדול ="לקחת אוויר"? האם ההחלטה לצאת לפנסיה נעשתה עקב המתח או מתוך שקול קר ויבש ? יש אנשים שלאחר שיצאו לפנסיה מכנים עצמם "צפור חופשייה " ויש אחרים שלא מוצאים את עצמם ו"מטפסים" על הקירות
אני עבדתי הרבה שנים בבנק. רוב הזמן הייתי מרוצה אני קלדנית על מחשב. אבל לאחרונה נתקלתי ב"בוסים" שלחצו יותר מידי והלחץ הניב צרבות... תמיד כשהיתי בחופש לא היו לי צרבות... רק הגעתי לעבודה... הלב דופק עצבים, וצרבות. קשה לעבוד עם אנשים "לא סימפטיים" בלשון המעטה. השיקול שלי לעזוב נבע גם כלכלית כי הציעו לנו 275% פיצויים שאם אחכה 3 שנים אקבל רק 100%. אבל בעיקר חשתי ש"הגיעו מים עד נפש" לא עוד. ובאשר ל"חופש" גם לקחת חופשה עלה לי ביוקר בשביל כל חופש שביקשתי זה היה סיוט "כן מאשרים לא מאשרים" הרגשתי בכלא. לא עוד !!! אני אדע מה לעשות בזמני אני אשה אנרגטית אבל לא אוהבת פקודות...