כאב נפשי/פיזי

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

29/02/2004 | 10:46 | מאת: עינת

ד"ר בוקר טוב לך. יתכן וזה לא תחומך, אך גוף ונפש הולכים בד"כ ביחד, ואולי בכל זאת עם כל חוכמך והידע הרב שיש לך תוכלי אולי לעזור לי והלוואי. זה משהו אישי. ובכן, אני אישה דתית/מסורתית בערך כבת 40, לעיתים הולכת להתפלל בעזרת הנשים בביהכנ"ס בקהילה בו בעלי מתפלל. לעיתים כשאני מעיפה מבט לעבר הגברים, מספר גברים מעיזים להרים את ראשם, מה עוד שרב הקהילה כבן 70 העז לפני כשבועיים להרים את ראשו ולהביט אלי למספר שניות ארוכות. התנהגות זו נמשך תקופה ארוכה וזה גורם לי למבוכה רבה, ותמיד אני מגישה שמביטים בי במבט שלילי ולא חיובי. נכנסתי לדיכאון, ואני רק הולכת לעיתים לביהכנ"ס רק בגלל שבעלי מבציר בי שאלך, הוא אמר שהוא גאה בי שכולם מביטים בי כי אני יפה ומאד מושכת. נכון שנתונים אלו נכונים, אך אני לא בטוחה שבגלל זה מביטים בי, והוא כלל אינו מצליח לשכנע אותי. ולעיתים הגברים מסובבים את ראשם ומביטים בי בזמן ארועים משותפים בקהילה, שיש לי החישק לתפוש את הרגליים ולברוח. עובדה, אני סובלת, אני מנסה לעבוד על עצמי ולומר: "עינת, אולי מביטים בך בגלל היותך יפה ומושכת...? וזה משום מה לא עובד עלי, ואני מנסה תמיד לתפוס מהאנשים מרחק, אני לא מרגישה נוח בחברת אנשים, תמיד ותמיד בכל ארוע שאני נמצאת" בארועים , בחתונות, בכל מקום שמזמינים אותי ואת בעלי, אנשים לוטשים אלי מבטים - ואני פתאום מרגישה שהדם עולה לי על הפנים מרוב בושה, אני מרגישה (סליחה על הביטוי) כאילו מין זונה שמביטים בה בזלזול. הלבוש שלי אגב, מאד צנוע ולא פרובוקוטיבי. בקיצור, אין לי הנאה להיות ליד אנשים ואני משתדלת להתבודד ולתפוס מרחק ליד אנשים הומי אדם, כי אני תמיד משום מצליחה למשוך תשומת לב, בעלי יוצא מפסוט - ואני חוזרת מדוכאת לאחר בילוי איתו. וזה נמשך שנים על גבי שנים. תמיד יש לי הרגשה שמביטים בי במובן השלילי בלבד. מה עוד שאין לי שום השכלה אקדמאית. דוגמא: לאחרונה הוזמנו לחתונה של חברים משותפים, היכן שלא הלכתי הסתכלו עלי גם גברים וגם נשים, הרגשתי בחילה והתיאבון שלי אבד, וכמובן שהפסדתי ארוחה בחתונה. האם זה נכון שאנשים מביטים באישה רק במובן חיובי ולעולם לא יתכן שיביטו במובן שלילי???? - סליחה על המכתב הארוך, אך אני מאד מאד סובלת בחברת אנשים, ואודה באם הרופאה יהיה את הכילים ואת התשובות הנכונות והאמיתיות לכתוב לי. רב תודות לך ד"ר הס/מזור- עינת.

29/02/2004 | 14:50 | מאת: איילת

שלום לך, וסליחה שאני מתערבת. ראשית, ברצוני לומר לך שעליך דווקא לחוש יותר שמחה מעצב. אין פסול בכך שאנשים מסתכלים עליך בכל מקום שאת הולכת ולא על צד המוזרות שבענין מאחר ואינך פרובוקטיבית או מושכת תשומת לב לכיוון השלילה. אני, סטודנטית לפסיכולוגיה, אשר במקביל ללימודי הייתי דוגמנית, נתקלת לא מעט ואולי בכל מקום בתשומת לב מוגברת, ולמדתי - למרות שזה מפריע - לראות זאת כדבר מחמיא ותו לא, וכמובן חלילה לא לתת לזה לרומם אותי או חלילה להתנשא. אין מה לעשות, זהו טבע העולם שחיצוניות מובלטת, מושכת תשומת לב לא מועט. את זה לא את, לא אני ולא אף אחד אחר יוכל לשנות. אל לך ללכת לכיוון השלילי שבדבר, תמיד תנסי לראות הכל בחיוב, גם את המתנה הקטנטנה הזו שקיבלת, קרי, מראה חיצוני. לבסוף, אם לא תכעסי, אני חושבת שכדאי שתעתיקי את שאלתך לפורום פסיכולוגיה קלינית, הואיל ועם כל הרצון הטוב והכן של ד"ר הס, בפורום פס' קלינית, יש לפסיכולוג גישה גדולה יותר לטיפול מול אופי בעיות כאלה, שמקורם, הוא פחות פיזיולוגי כי אם הכרתי/קוגנטיבי. כל טוב לך, וסליחה על שהתערבתי

29/02/2004 | 15:01 | מאת: ד"ר יעל הס

אני בהחלט מסכימה עם איילת. ההרגשה שלך, עינת, היא פנימית שלך, ובכלל לא בטוח שמה שאת חושבת זה מה שקורה באמת, אם כי זו ההרגשה שלך ואתה את חיה. את זקוקה לעזרה לחיזוק הדימוי העצמי שלך ולשינוי הגישה שלך לסובב אותך. יש צורך בתמיכה של כל המשפחה ובמיוחד של בן זוגך. אני מציעה באמת שתפני את השאלה גם לפורום פסיכולוגיה קלינית. ולאיילת - זה פורום פתוח ולכולם מותר להביע דעה ולענות.

29/02/2004 | 15:08 | מאת: עינת- לאיילת

תחילה תודה על תגובתך. אני סוחבת זאת כבר שנים על גבי שנים, ויתכן ויש לי בעייה סמוייה, שבעלי לא הצליח לשנות אותי בגישתי, שאם מביטים בי אני אמורה להרגיש באור חיובי, ואני דווקא ישר מתכווצת שמביטים בי ונכנסת לדיכי, וחושבת שמביטים בי בשליליות. אני די מבוגרת ואינני כל כך בטוחה שיכולים לשנות אותי, זה כעין מום אצלי. אגב, מה פרוש המילה שכתבת :"קוגנטיבי"?. תיאורטית ושכלית אני מבינה שאם מביטים לאדם, זה בד"כ שהוא מושך תשומת לב, יופי , חן וסקסיות, ואני יודעת שאני כזאת, אך מעניין מאד: ברגע שזה קורה ומביטים בי, אני ננעלת כמו בריח, נכנסת לעצבות, מתכנסת בתוכי וחושבת שרק מביטים בי במובן שלילי, תהרגי אותי אינני יודעת מדוע זה קורה?, בתכלס, זה לא חיים. לכן אני מעדיפה להתבודד, ויש לי מעט מאד חברות, ולא מעוניינת להרחיב את עולם החברות, רק בכדי שלא אגרום לתשומת לב ואז שוב ארגיש רע, לטישות מבטים גורםלי אי נוחות מירבית. אינני יודעת אם יש בכלל טיפול לזה. אני מודע לך מאד - עינת.

29/02/2004 | 21:29 | מאת: ד"ר שי מזור

הי עינת מה זה להיסתכל על אישה באופן שלילי? האם כשאני מיסתובב ומעיף מבט על אישה ברחוב כי היא יפה ,אני בהכרח שלילי?,,,,,אני לא חושב בעולם החילוני יש שני מישורים (על פי ניסיוני הצנוע) של היסתכלות/היתבוננות באישה 1. כשמבחינים באישה יפה או סקסית(ביטויים של העולם החילני ,אני מיצטער) קשה להימנע מלהעיף מבט 2. יש מצבים שבהם תשומת הלב שמעניקים עוברת את גבול הטעם הטוב ואז זה בעייתי טעות היא לחשוב (שוב במושגים של אדם חילוני) שבגדים צנועים ימנעו את המבט ידוע היטב שכיסוי לפעמים מעלה את רף הסקרנות ........ נשים בבגד ים מלא לפעמים הרבה יותר מושכות מנשים חשופות כימעט לגמרי עכשיו רק צריך להחליט אם אני שולח את תגובתי ,,,

מנהל פורום רפואת משפחה