פנימית
דיון מתוך פורום רפואת משפחה
שלום רב שלום רב לאחרונה ביקרתי ביקור חולים במחלקה פנימית ברמב"ם ובבת אחת מצב רוחי נפל לגמרי נתקלתי במראות קשים של צער וסבל אנושי מאז 3 חודשים איבדתי את שמחת החיים וכל הזמן אני עסוק בשאלות . איך מתמודדים עם זה? האם כדאי לפנות לעזרה פסיכיאטרית או שהזמן יאושש אותי תודה
אני מוכרח להודות שאני ממש לא יודע איך להגיב זה אמנם נכון שבבית חולים פוגשים בכל מיני מקרים,,,,,,,וזה גם נכון שיש והיו לי מטופלים שאינם מוכנים להיתאשפז בית חולים זה או אחר כי שם הלכו לעולמם יקיריהם אבל אם לא קימים גורמים כאלו ,,,אז מה בעצם הבעיה האינסטינקט הבסיסי שלי הוא לאמר לך ש"יעבור" ואולם אני חושש שתשובה זו לא תספק אותך אז מה שאני עושה זה לאחל לך חיים ארוכים ובריאות שלימה ואם אפשר מעט פחות רגישות כי אי אפשר לחיות כך,,,,,
קראתי את מה שכתבת ורציתי להוסיף. לא הבנתי אם היית מאושפז או רק בקרת אבל אני מאוד מבינה את הרגשתך. הייתי מאושפזת במח' פנימית בבית חולים אחר בארץ. קשה היה לי לספוג את ההשפלה,הליכלוך וחוסר האנושיות של הצוות הרפואי. כמו כן, חוסר האמון בחולה היו מעבר לכוחותי. אם יש לך משפחה תומכת אני מציעה להתמך עד כמה שניתן כדי לנסות לצאת מהמצב. אין לי מושג במה היית חולה או למה בקרת אך לדעתי,אם אתה חש שאתה זקוק לתמיכה רגשית אל תהסס לקבל אותה. למרות התמיכה הרבה שקבלתי כשאני חושבת על מה שעברתי אני ממש מרגישה תחושה של טראומה רגשית וחבל להשאר במצב כזה לשוא. (עצותי נובעות מהתנסות ומכך שאני עוסקת בתחום טיפולי בתחום היעוץ) הרגש טוב
מנהל פורום רפואת משפחה
