אירוע מוחי

שלום רב ותודה מראש על תשובתכם! אבי בן 69 עם בעיות קודמות: לפני 5 שנים צינתור ברגל ימין. לפני 3 שנים הקרנות בעקבות גידול במיתרי הקול. קיבל שבץ מוחי לפני שבוע ומאז הוא מאושפז כשהצד השמאלי אינו מתפקד, יכולת הדיבור המועטה נפגעה לחלוטין, אינו שולט בצרכיו וכמו כן אינו מגיב לסביבה ויכולת הראייה נפגעה אף היא. ברצוני לדעת מהם דרכי הטיפול לשיקומו?

הי תחילה אני רוצה לאמר לך שיש צורך בהרבה סבלנות,,,הרבה!!! אביך סובל ממחלת כלי דם (רגליים/ארוע מוחי) שלגביה לא העברת מידע באם סובל ממחלות בסיס כמו יתר לחץ דם,סכרת,שומנים בדם,האם מעשן/עישן ?? אני מנסה לפרק את הבעיות לנושאים. 1. ההפרעה בדיבור מראה שהיתה פגיעה באזור BROCA שנימצא באזור הרקות משמאל .אבל עובדה זו מיתנגשת עם העובדה שקימים סימני צד (כך קוראים לזה) מצד שמאל. אסביר =באזור גזע המוח העצבים שיורדים מהמוח מיצטלבים בצורה שפגיעה בצד ימין תיתן סימנים בצד שמאל ולהיפך. לגבי ההפרעה בדיבור יש צורך בזמן. לאורך זמן ניתן יהיה לדעת אם חלק מהיכולת הדיבורית יחזור וכמה,, אני מניח שלאחר זמן מסוים אתם תופנו לקלינאית תיקשורת במסגרת הקופה לניסיון שיקום הדיבור. צריך המון סבלנות ואורך רוח וליזרום עם הזרם כי ליפעמים יש צורך להשלים עם מצבים מסוימים, וזה קשה במיוחד לחולה עצמו כי הוא חסר את יכולת הביטוי שלו וזה נורא קשה,,,,,,,ואני יודע זאת מצוין כי זה מה שקרה בתחלית השנה לקרוב משפחה מאד קרוב יש משהוא שאני חייב להסביר .כשמיתרחש ארוע מוחי ,מסביב לאזור נוצרת בצקת שגורמת ללחץ וליקויי תיפקוד שונים. לאחר זמן,יש חזרה לתיפקוד של חלק מהאזור המדובר עם חזרה חלקית של תיפקודים=זו הסיבה שיש צורך בנשימה ארוכה,,,,,,,,,, 2. לגבי חוסר התיפקוד של פלג גוף שמאל . אני לא יודע מה מידת הנזק אבל (ואני משער שכך ינהגו במקום האישפוז) יש צורך בניוד מהר ככל האפשר של אביך ,עם פיזיוטרפיה אינטנסיבית=למניעת סיבוכים שבאים לאחר שכיבה ממושכת. כל זה קורה במחלקות שיקום.הפיזיוטרפיסטית "מיתלבשת "על המטופל ו"משנעת "אותו מהר ככל שניתן , על מנת למנוע פצעי לחץ וסיבוכים אחרים. בנוגע לנושא אי שליטה בסוגרים=יש להישתמש ולדאוג שיהיו טיטולים טובים וסופגים היטב עמ"נ למנוע רטיבות-------דלקות=פצעי לחץ======סיבוכים כרוניים גם כאשר ,על פי דבריך,קימת בעית תיקשורת עם הסביבה,ובעיקר במצבים אלה!!!!!!!! לסיכום=יש לפנכם תקופה קשה ארוכה ומאד כואבת כי קורים דברים שפשוט כואבים ללב. אתם צריכים לדאוג -שימוש בטיטולים טובים+סופגים היטב+מוחלפים בזמן. -שינוע המטופל מהר ככל שניתן למניעת פצעי לחץ -פיזיוטרפיה וקלינאי תקשורת (יש זמן=זה לוקח זמן להחלים מארוע מוחי) והכי חשוב (ופה אין לי עצות פרט לעצות של מי שכבר היה בעסק),,,,,המון סבלנות,לקחת "ארועים קטנים" ולחבק אותם לליבכם ולהאמין שיבוא שיפור ,,,,,,,,וגם אם לא יבוא כגודל הציפיות ,לא ליפול ברוחכם זהו

לכבוד: דר' שי מזור. קראתי את מכתבך למרות היות הדבר כבר לא רלוונטי עבורי,וזאת מכיוון שאבי נפטר 3 יממות לאחר כתיבת המיכתב ואפילו לא הספקתי לקרא את תשובתך. לאבי לא היו מחלות בסיסיות כמו לחץ דם וכו' אך הוא עישן רוב חייו עד לקבלת הגידול במיתרי הקול, שגרם לו להפסיק לעשן. ברצוני לציין את השתלשלות הדברים מראות עיני: 1.בתאריך 18.6.03 (יום רביעי)קיבלנו הפניה מרופאת המשפחה לבי"ח "כרמל" לאחר שהסברתי לרופאת משפחה שאבי קיבל סחרחורת ואיבד שיווי משקל והראיה שלו היטשטשה והוא מתנהג בבילבול, במיון כרמל בדקו אותו והחליטו לשחררו הביתה . 2.בתאריך 21.6.03 בשעות הערב אבי חש ברע (ניתקף כאבים חזקים בגוף והתחיל למשוך את הסדיןעד שנקרע)ופינו אותו באמבולנס לבי"ח רמבם בבוקר למחרת אמרו לאימי כי הם משחררים אותו הביתה והם לא מבינים למה הבאנו אותו, אימי ניגשה למנהל המחלקה ולאחר דין ודברים הוחלט להעבירו למחלקה הפנימית. 3.במשך השבועיים בהם אבי שהה במחלקה לא ניתן לו שום טיפול למעט "אספירין" וזאת לאחר ביצוע 3 צילומי סי.טי שגילו כי אכן עבר אירוע מוחי לטענתם לא ניתן להעבירו לשיקום מכיוון ש"אינו משתף פעולה". 4.בתאריך 3.7.03 ניקראתי דחוף לבי"ח שם הודיעה לי הרופאה המטפלת כי "אביך כנראה קיבל עוד אירוע והתוצאות יגיעו יותר מאוחר אך עם זאת מצבו הינו בלתי הפיך ולא נותר לו זמן ממושך לחיות" 5.בתאריך 8.7.03 התקשרו אליי בשעה 7:30 בבקר ואמרו לי להגיע דחוף לבי"ח שם מצאתי את אבי ללא רוח חיים. -אני ידע שזה כבר מאוחר ושזה לא יחזיר לי את אבי אבל אם ניתן לילמוד ממקרה זה ולו משהו אחד קטן ברצוני לילמוד אותו ממך. בתודה ובברכה.